מאמר- פירוק שיתוף

על מנת לקרוא את הכתבה לחצו כאן:

בנוסף לכתוב במאמר, להלן מעט פסיקה בנושא:

"בה"פ (ת"א) 971/91 פגסוס נ' ישכונטל (לא פורסם), הבעתי את דעתי כי התוכנית החדשה מכוח סעיף 125 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, אינה יוצרת זכויות במקרקעין במובנן הקנייני, ולכן ברור כי פירוק בעין וחלוקת המקרקעין אינם ניתנים להיעשות על פי זכויות שאינן קנייניות.

לצערי, במקומות רבים נעשה שינוי תיכנוני בתב"ע וחולף זמן רב עד שהשינוי נרשם. דרך פירוק השיתוף במכירה פומבית הינה הדרך הטובה ביותר למנוע מצב של הקפאת יכולת המסחר בנכסים המצויים בשטח אשר תכנונו שונה. אף מהוראת סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין ניתן ללמוד כי אין המחוקק מעודד הסכמים המונעים אפשרות של פירוק שיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים. ולכן ראוי שתינתן אפשרות לפירוק גם כשיש שינוי בתב"ע, ופירוק שכזה יהיה בדרך של מכירה פומבית.

(בר"ע 508/97 ירושמם – חברה לשיווק מוצרי בטחון בע"מ. נ' אילנות הקריה (ישראל) בע"מ (תל-אביב-יפו), 26/05/1998, ההדגשות כאן ובהמשך לא במקור, א.י.)

  1. זאת ועוד: אפילו אם הייתה מתקבלת התב"ע החדשה בה עוסקת חווה"ד הנ"ל וטרם נרשמה, לא היה בכך כדי לראות במקרקעין כברי חלוקה בעין, כפי שנקבע במקרה דומה בת"א 71512/03 יוסף אדרת נ' ספן בע"מ (תל-אביב-יפו), 07/09/2004:

"כך אף פסק כב' נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' השופט אורי גורן: כי פירוק מקרקעין הינה פעולה קניינית ולפיכך לא ניתן להיבנות על תב"ע שעדיין לא נרשמה ומייצגת זכות תכנונית בלבד ולגזור ממנה זכויות קנייניות.

 

ראה: בר"ע 508/97 – ירושמם – חברה לשיווק מוצרי בטחון בע"נ נ. אילנות הקריה (ישראל) בע"מ (פדאור כרך 93(5) עמ' 675 סעיף ג' לפסק הדין).

 

בענייננו – על אף אישור תב"ע מס' 595א, במסגרתה חולקו המקרקעין למגרשים נפרדים – כל עוד החלוקה החדשה טרם נרשמה בלשכת רישום המקרקעין – אין השפעה על זכויותיהם הקנייניות של הבעלים המשותפים."

 

© ירקוני - משרד עורכי דין ונוטריון

top