בית המשפט חסם ניסיון של החמאס לעשות שימוש בבנק הדואר

אימתי מותר לבנק הדואר לסרב לפתוח חשבון בנק?

הרי ידוע שבנק הדואר הינו מעין "מפלט אחרון" לכל מי שנדחתה בקשתו לפתוח חשבון בנק בנקים מסחריים (ועל כך אוסיף בפוסט אחר בהזדמנות הראשונה).

אני מברך את השופט אשר קולה מהמחוזי בנצרת ששם סוף לניסיון של ארגון חמאס לממן את פעילותו באמצעות עמותה לכאורה לגיטימית.

בדיוק בשביל פסיקה כגון זו ממונים השופטים- להכריע– גם כאשר קשה!

הדבר נכון לסכסוכים המסחריים בהם אני משתתף באופן קבוע ונכון שבעתיים לעניינים הקשורים בדיני נפשות.

אמנם בנק הדואר אמור לשמש כל אדם המבקש לפעול מסחרית ובכך לקיים את זכות היסוד לקניין, אולם לדמוקרטיה הזכות להגנה עצמית.

השופט קבע כי עמותת אימעאר לא תוכל לנהל חשבון בנק גם לא בבנק הדואר ותלה את החלטתו, בין היתר במסמכים חתומים שקריים, העברות כספים לפעילי חמאס ולמעשה מימון טרור של ממש נחסם על ידי בית המשפט.

כן ירבה האומץ!

ההחלטה:

 

בית המשפט המחוזי בנצרת
     
ה"פ 43096-08-15 עמותת אימעאר לפיתוח וצמיחה כלכלית ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

 

תיק חיצוני:   מספר תיק חיצוני

 

בקשה מס' 1 

 

                                                                                                                                              
בפני כבוד השופט  אשר קולה

 

 

מבקשים

 

1. עמותת אימעאר לפיתוח וצמיחה כלכלית

2. איזדהארונא ללתמויל ואלאסתסמאר 2014 בע"מ

 

נגד

 

 

משיבים

 

חברת דואר ישראל בע"מ

 

 

חקיקה שאוזכרה:

חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981: סע'  2

חוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2011: סע'  2

חוק הדואר, תשמ"ו-1986: סע'  88ה2.(א)

 

מיני-רציו:

* חברת דואר ישראל רשאית לסרב למתן שירותים ובלבד שמדובר בסירוב סביר. בנסיבות דנן, נהגה החברה בסבירות כשהחליטה לסגור את חשבונות הבנק של המבקשות, נוכח חשש ממשי לפיו הפעילות בחשבונות אינה תקינה, באופן המצדיק את סגירת החשבונות לאלתר.

* בנקאות – חשבונות בנק – סגירתם

.

המבקשות עתרו למתן פסק דין הצהרתי המורה למשיבה להימנע מלסגור שני חשבונות בנק המתנהלים אצלה.

.

בית המשפט המחוזי דחה את התובענה ופסק:

מהוראות סעיף 88ה2.(א) לחוק הדואר עולה כי המשיבה רשאית לסרב למתן שירותים ובלבד שמדובר בסירוב סביר. הגם שראוי היה שהמשיבה תיתן למבקשות זמן סביר טרם סגירת החשבונות, משהגיע אליה מידע לפיו המבקשות פתחו את חשבונות הבנק מבלי לדווח לה על ההחלטה שמנעה מהן לנהל חשבון בבנק אחר, ותוך הצהרת כזב לפיה לא סורבו לנהל חשבון בתאגיד בנקאי אחר, היה במידע זה בכדי לעורר אצל המשיבה חשש ממשי כי הפעילות בחשבונות המבקשות אינה תקינה ויש בה בכדי להצדיק את סגירת החשבונות באופן מיידי . לפיכך, המשיבה עמדה בנטל להראות את סבירות החלטתה לסגור את החשבון.

 

 

החלטה

 

 

מבוא

 

  1. המבקשות, עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית (להלן: "העמותה") וחברת איזדהארונא ללתמויל ואלאסתסמאר 2014 בע"מ (להלן: "החברה") הגישו תובענה על דרך של המרצת פתיחה, בה הן עתרו למתן פסק דין הצהרתי המורה למשיבה, חברת בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה"), להימנע מלסגור שני חשבונות בנק המתנהלים אצלה. האחד, חשבון מספר 8149167 על שם העמותה. והשני חשבון מספר 8149175 על שם החברה (להלן: "החשבונות").

 

  1. בגדר התובענה הגישו המבקשות בקשה לצו עשה זמני במעמד צד אחד, שיורה למשיבה לפתוח מחדש את החשבונות המתנהלים על שם המבקשות.

 

  1. סמוך לאחר הגשת הבקשה החליט כב' השופט עראפאת טאהא, שאין מקום למתן הצו במעמד צד אחד וקבע דיון במעמד הצדדים, שהתקיים ביום 30.08.15 בפניי בהיותי שופט תורן.

 

 

 

טענות הצדדים

 

  1. לטענת המבקשות, למרות שניהלו את החשבונות ללא כל פעולה חריגה ו/או בלתי חוקית ולמרות שהתנהלו בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא, החליטה המשיבה לסגור את החשבונות, ללא מתן כל הודעה או, התראה סבירה על סגירת החשבונות למבקשות.

 

  1. המבקשות מציינות בבקשתן ולמען גילוי נאות, כי הגישו תביעה דומה כנגד בנק הפועלים בע"מ בעקבות סגירת חשבונותיהם שם. לדידן, שם נימק הבנק את סגירת החשבונות בכך שאחד ממורשי החתימה באותם חשבונות, מר יוסף עוואודה, שימש בתור מורשה חתימה בעמותת אלאסראא לפיתוח החברה (להלן: "אלאסראא") ובמקביל היה מורשה חתימה במבקשות, כאשר אלאסראא העבירה כספים לעמותה שהוכרזה ע"י משרד הביטחון כעמותה בלתי מותרת- עמותת " ". לטענת המבקשות, כל ההעברות הכספיות שבוצעו לעמותת אלאקצא בוצעו בטרם זו הוכרזה על ידי משרד הביטחון כהתאחדות בלתי מותרת. בתביעה דנן, כך לטענתן, להבדיל מהתביעה שם, מר עוואודה אינו מורשה חתימה בחשבונות נשוא תביעה זו והוא אף הודח מתפקידו במבקשות וזכות החתימה שלו בוטלה.

 

  1. לטענתן, סגירת החשבונות מהווה פגיעה קשה ביותר במבקשות וגורמת להן נזקים כספיים עצומים, פוגעת במוניטין ובשמן הטוב.

 

  1. עוד מוסיפות המבקשות, כי לא ניתן לראות במשיבה כמי שסגרה את החשבונות מטעם סביר כדרישת סעיף 2 לחוק הבנקאות, שכן החשבון מתנהל כדין וביתרת זכות. כן הוסיפו, כי הנטל להוכיח את סבירות הסירוב מוטל על התאגיד הבנקאי.

זאת ועוד, כך לטענתן, המשיבה כלל לא זימנה מי מנציגי המבקשות לשימוע כדין בטרם שהחליטה על צעד כה חמור.

 

  1. לטענת המבקשות, מתן הסעד המבוקש הינו צודק וראוי, שכן מאזן הנוחות נוטה לטובתן כאשר אי מתן הסעד משמעו שיבוש חמור ביותר בעבודת המבקשות וסיכול כל פעילותיהן, לרבות קבלת כספים מתורמים, מימון פעולותיהן השוטפות, ובכלל זה תשלום משכורות וכן ביצוע תשלומי החובה המוטלים עליהן על פי דין.

 

  1. מנגד טענה המשיבה, כי בהיות מר יוסף עואודה משמש כמורשה חתימה מטעמן של המבקשות ו/או מנהל ו/או משמש בכל תפקיד אחר במבקשות ומשאלה העבירו כספים רבים להתאחדות "איעמאר אלאקצא" ולעמותות נוספות, אשר הוכרזו על ידי ממשלת ישראל כהתארגנות בלתי מותרת המשתפת פעולה עם ארגון החמאס, מוצדקת ההחלטה לסגור להן את חשבונות הבנק.

 

  1. לדידה של המשיבה, אין כל נפקות לשאלות האם ההכרזה על התארגנות כבלתי חוקית קדמה להעברת הכספים להתאחדות "איעמאר אלאקצא" והאם מר יוסף עוואודה משמש עדיין בכל תפקיד במבקשות, אם לאו, שכן משעה שהתחוור למשיבה, כי המבקשות העבירו כספים להתארגנות בלתי חוקית, הרי שדי היה בכך כדי לעורר חשש ממשי, כי הפעילות בחשבונות אינה תקינה ונועדה להעביר כספים לפעילות בלתי חוקית ולהביא לכך שהמשיבה תסגור את החשבונות.

 

  1. בהקשר זה הטעימה המשיבה, כי חוק איסור מימון טרור והצו (סעיף 2 לצו לאיסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"א-2011) מטילים עליה חובות ואיסורים פליליים חמורים בתחום זה, כך שנוכח החשש הממשי אשר התעורר אצל המשיבה, לאחר שנודע לה על ההליך שבין המבקשות לבין בנק הפועלים, הרי שלא זו בלבד שהייתה רשאית לסגור את החשבונות, אלא שהיא הייתה מחויבת לעשות כן.

 

  1. לדבריה, דברים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח התנהלותן של המבקשות שעה, שהצהירו בפתיחת החשבונות אצלה, כי הן לא סרבו לקבל שירותים בתאגיד בנקאי כלשהו מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הצהרה שהתבררה כהצהרת כזב.

 

  1. בהתאם לכך טענה המשיבה, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת דחיית הבקשה, שכן ההלכה בנוגע לצו עשה זמני קובעת, כי אך במקרים חריגים וקיצוניים הוא יינתן, היעתרות למתן הצו כמוה כהיעתרות לסעד העיקרי, נזקן של המבקשות ניתן לפיצוי ובאפשרותן להמשיך ולפעול, ללא חשבון בנק או, בכל דרך אחרת.

 

  1. לאחר דיון הגישה המשיבה שתי הודעות הבהרה באשר למעורבותו של מר יוסף עוואודה אצל המבקשות ואפשרתי למבקשות להגיב על כך.

המשיבה טענה כי ביום 4.8.15 העבירה המבקשת 1 סך של 9,928 ₪ למר יוסף עוואודה ובנוסף טענה, כי ביום 4.8.15 העבירה המבקשת 1, מכתב למשיבה ובו ביקשה להעביר משכורות לעובדי המבקשת וביניהן גם מר עוואודה הנ"ל.

 

  1. המבקשות השיבו, כי ביום 20.5.15 ביטלו הן את זכות החתימה של מר יוסף עוואודה אצלן ואף צירפו פרוטוקולים המאשרים זאת.

עוד הוסיפו וטענו המבקשות, כי מר יוסף עוואודה פוטר מכל תפקידיו אצלן, לרבות מהיותו מורשה חתימה ואולם, הן נותרו עדין חייבות לו את שכרו בגין תקופת העבר.

 

דיון

 

  1. לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת הצדדים בדיון לפניי וכן בהודעות שהוגשו מטעם הצדדים לאחר הדיון הגעתי לכלל מסקנה, כי מאזן הנוחות נוטה בברור לדחיית הבקשה.

 

  1. בהתאם להוראות סעיף 88ה2.(א) לחוק הדואר, התשמ"ו – 1986;

 

"88ה2.(א)  בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי סעיף 5ג, לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי בסעיף 88א(א)(1), (2), (3), (6) או (9);".

 

למעשה, מכלל הלאו המופיע בסעיף זה ניתן ללמוד את ההן- המשיבה רשאית לסרב למתן שירותים ובלבד שמדובר בסירוב סביר.

 

סעיף 1.1.14 לקווי המדיניות של חברת הדואר בנושא איסור הלבנת הון קובע:

 

"…קיומו של יסוד סביר להניח כי פעולה אשר לקוח מבקש לבצע קשורה להלבנת הון או למימון טרור או להימורים בלתי חוקיים בידי תושב ישראל או סיוע לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה, מהווים עילה מספקת לכך שלא יינתנו שירותים, או לא ייפתח חשבון לאותו אדם, או שחשבון קיים ייחסם או ייסגר".

 

  1. לפיכך, השאלה המרכזית הטעונה הכרעה היא- האם היה למשיבה יסוד סביר להניח שהמבקשות מבצעות בחשבונן פעולות הקשורות במימון טרור במועד בו החליטה על סגירת החשבונות והאם פעלה בדרך נכונה, או שמא שנפל פגם בהתנהגותה.

 

  1. כדי להשיב על השאלות, אבחן את השתלשלות האירועים, לרבות, הנתונים שהיו ידועים למשיבה עת קיבלה ההחלטה על סגירת החשבון:

 

ביום 02.07.15 נפתחו אצל המשיבה שני חשבונות הבנק של המבקשות (ראה נספחים 5+7 לתגובת המשיבה).

 

במסמכי ה"בקשה לפתיחת חשבון סילוקים עסקי" בסעיף 8 לדף "הכר לקוח-עסקי" (ראה נספח 4 לתגובת המשיבה) תחת השאלה: "האם סורבת לקבל שירותים בתאגיד בנקאי כלשהו מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור?" סומנה ב"וי" המשבצת "לא". הטופס אינו חתום.

כך הוא בנספח 4 לתשובה, באשר לאחד מחשבונות המבקשות, אבל בנספח 6 לתשובה, המתייחס לחשבון אחר של המבקשות, שוב הצהיר מי מטעמן, כי "לא סורבו לקבלת שירותים בתאגיד בנקאי …" וטופס זה חתום!

 

בניגוד להצהרה הנ"ל נודע למשיבה, כי חשבונותיהם של המבקשות בבנק הפועלים נסגרו, כאשר בהחלטת בית המשפט מיום 28.06.15 בה"פ 21629-06-15 [פורסם בנבו] (כב' הרשם טאהא ערפאת) נדחתה בקשתם למתן צו מניעה זמני (נספח 1 לתגובת המשיבה) כמו גם נדחה הערעור שהוגש על החלטת הרשם מיום 12.07.15 בע"ר 19566-07-15 [פורסם בנבו] (כב' הנשיא ד"ר אברהם אברהם) (נספח 2 לתגובת המשיבה) (להלן: "עניין בנק הפועלים").

 

ביום 09.08.15, לאחר שנודע למשיבה אודות ההליך בין המבקשות לבנק הפועלים ומשהתחוור לה, כי בעניין בנק הפועלים נקבע שהמבקשות קשורות לפעילות להתאחדות "איעמאר אלאקצא" ועמותות נוספות, אשר הוכרזו על ידי ממשלת ישראל כהתארגנות בלתי מותרת המשתפת פעולה עם ארגון החמאס, החליטה המשיבה על סגירת חשבונות הבנק של המבקשות,  הגם שלמיטב ידיעתה לא בוצעו על ידי המבקשות העברות כספים מחשבונות הבנק נשוא תיק זה להתאחדות "איעמאר אלאקצא".

 

  1. לטענת המשיבה, ביום 09.08.15, ביום בו סגרה את חשבונות המבקשות, שלחה להן הודעה בדבר סגירת החשבונות (נספח 8 לתגובת המשיבה). מנגד, טוענות המבקשות, כי ביום זה 09.08.15 התקשרה פקידה מטעם המשיבה אל מורשה החתימה מטעם העמותה, מר בדארנה פאדי והודיעה לו שהבנק עומד לסגור את החשבון בגלל התנהלות לא תקינה בחשבון.

 

  1. הגם שמן הראוי היה שהמשיבה תיתן למבקשות זמן סביר טרם סגירת החשבונות כפי שנעשה בעניין בנק הפועלים, עת נשלחה למבקשות התראה לפיה, בכוונת הבנק לסגור את החשבון תוך 30 ימים מתאריך המכתב, הרי שבעניינו, נוכח ההצהרה הלא נכונה של המבקשות בטופס "הכר לקוח עסקי" תחת השאלה "האם סורבת לקבל שירותים בתאגיד בנקאי כלשהו" קמה למשיבה הזכות לבטל את ההסכם בין הצדדים ביטול מיידי ולסגור את החשבונות לאלתר זאת כאמור בסעיף 15(א) להוראות הבקשה לפתיחת חשבון סילוקים תחת הכותרת "סגירת חשבון" הקובע כדלקמן:

 

"15(א) הנכם רשאים, בכל עת, לסגור את החשבון או לשלול ממני את הזכות לפעול בחשבון באמצעות המחאות או מסמכים אחרים, וזאת לאחר הודעה מוקדמת של לפחות 7 ימים מראש; במקרים מיוחדים, שלדעתכם יצדיקו זאת, תהיו רשאים לסגור את החשבון או לשלול ממני את הזכות לפעול בחשבון כאמור אף בלא הודעה מוקדמת (הדגשה בקו שלי – א' ק').

 

  1. הינה כי כן, משהגיע למשיבה מידע לפיו, ארבעה ימים בלבד לאחר החלטת בית המשפט בעניין בנק הפועלים, פתחו המבקשות חשבונות בנק אצלה, מבלי לדווח לה דבר אודות ההחלטה שמנעה מהן לנהל חשבון בבנק אחר ותוך הצהרת כזב לפיה, לא סורבו לנהל חשבון בתאגיד בנקאי אחר, הרי שהיה במידע זה בכדי לעורר אצל המשיבה חשש ממשי, כי הפעילות בחשבונות המבקשות אינה תקינה ויש בה בכדי להצדיק את סגירת החשבונות באופן מיידי . זאת גם ללא קשר לשאלה, האם אכן בוצעו העברות כספים מחשבונות הבנק  אצל המשיבה לעמותות אשר הוכרזו על ידי ממשלת ישראל כהתארגנות בלתי מותרת והאם מר יוסף עוואדה משמש עדין בתפקיד כלשהו אצל המבקשות אם לאו.

 

  1. בשלב זה, די בנימוק זה בכדי לקבוע, כי המשיבה עמדה בנטל להראות את סבירות החלטתה לסגור את החשבון ומשכך הבקשה נדחית.

 

  1. זאת ועוד וכפי שפורט לעיל, המבקשות העבירו כסף למר יוסף עוואודה, עד לאחרונה ממש, וזה אף נמנה על רשימת בעלי המשכורות אצלן. איני מתעלם כמובן, מהסברי המבקשות לעניין זה, אולם מבחינת ה"חשש הסביר" שעמד לפני המשיבה, די בכך, שכן אין לצפות מהמשיבה, שתהפוך לחוקרת עצמאית ודי לה וכאמור לעיל, בחשש סביר וכפי שציין חברי כב' השופט טאהא ערפאת וכדלהלן;

 

"הבנק אינו חייב להוכיח ברמה הדרושה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, כי הפעילות המתבצעת בחשבון אינה תקינה או בלתי חוקית, אלא די אם הוא מראה חשש סביר וממשי, כי הפעילות בחשבון אינה תקינה. רף זה נמוך מהרף הדרוש במשפט אזרחי רגיל. על כן מקום שהבנק מצביע על עובדות שמהן עולה חשש סביר וממשי לביצוע פעילות בלתי תקינה, הסירוב שלו להמשיך ולהעניק שירותים בנקאיים ייחשבו כסירוב סביר".

 

לדברים אלו ובכל הכבוד, מסכים אני.

 

  1. זאת ועוד, בנדון שבפנינו למעשה מבוקש צו עשה, המשנה מצב קיים, ולעניין זה וכידוע רק בנסיבות חריגות יינתן סעד שכזה.

 

  1. המשיבה תאפשר למבקשות לבצע משיכה חד פעמית של יתרת הזכות בחשבונות הבנק, וזאת עד ולא יאוחר מיום 21.09.15.

 

  1. החלטה על מועד הדיון בתיק העיקרי תינתן בנפרד על ידי השופט אליו תנותב התובענה, וזאת ככל שהמבקשות יעמדו על כך.
  2. אין צו להוצאות בהליך זה.

 

 

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ה, 09 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

54678313

 

 

 

 

 

אשר קולה 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

© ירקוני - משרד עורכי דין ונוטריון

top