ההוכחה שזדורוב אשם

זדורוב בין שני וטרי שבס לפני הקראה

בעידן שלנו כולם רוצים תמיד קודם כל את השורה התחתונה- אז הנה היא:

רומן זדורוב אשם ברצח תאיר ראדה ז"ל.

מי שרוצה לראות זאת בעצמו מוזמן לרדת מספר שורות למטה, יש שם הסבר שלדעתי יסיר ספק של כל אחד.

מי שרוצה להבין לעומק יכול לקרוא את פסק הדין כולו, כאן (פסק הדין אוחז כ 300 עמודים- אני ממליץ במיוחד על "סרט המתח" המתואר ממבט מצלמה בפתח פסק דינו מאיר העיניים, כרגיל, של כב' הש' עמית).

אבל לפני שתפנו להלן לראות את ה"אקדח המעשן" אני מבקש רגע להסיט את הדיון לנקודה שבעיני היא הרבה יותר חשובה (כי בעיניי, כאמור לאור מובהקות אשמתו של זדורוב, המשך ההתעסקות בה היא בזבוז של זמן).

אחרי שקראתי את פסק הדין ועברתי על חלק מחומרי החקירה, מבחינתי הדבר החשוב והמטריד בכלל נמצא במקום אחר בחקירה.

גיליתי, שאדם חף מפשע עלול למצוא את עצמו באזיקים ובתאי מעצר למרות שחפותו ברורה כשמש.

ולא- לא מדובר ברומן זדורוב.

מדובר באנשים שהם באמת חפים מפשע:

לפני שעצרו את הרוצח, נעצרו שני אנשים אחרים באשמת רצח תאיר ראדה.

האחד, איש נורמטיבי, המתפרנס למחייתו מגננות, גנן בית הספר- הוא נעצר בגלל שפסיכולוגית שהייתה בחדר המורים חשבה בטעות שהוא זה רומן (הם אכן דומים חיצונית) והפנתה את החוקרים להתנהגות מוזרה שלו בחדר המורים לאחר הרצח.

כמובן שמי שהתנהג מוזר בחדר המורים לאחר הרצח הוא זדורוב, אבל הגנן היה עצור ואזוק- וכל זאת למרות שידע להוכיח שהוא היה בעפולה אותו זמן.

אדם נוסף שהמשטרה עצרה נעצר למספר ימים למרות שהיה בטבריה באותו זמן. למרות תחנוניו לחוקר מולו שיסע ביחד איתו לטבריה ויווכח באליבי שלו – החוקר ממאן לעשות זאת והאיש פשוט נרקב בתא מעצר ומובא שוב ושוב לחקירות.

לא הייתם מאמינים לי אם לא הייתם רואים במו עיניכם.

אז הנה לינק לסרטון שמראה כיצד אנשים חפים מפשע נמקים בתאי מעצר- יש לעבור לדקה 6:21 שם מתחילה הזוועה.

11 דקות מחייכם ומשהו בכם לא יהיה נינוח עוד כפי שהיה קודם לכן.

אזהרת צפייה- אני מפנה את תשומת לב הצופה כי יתר הסרט, אליו מפנה הלינק, שגוי  בעיני (מדובר בסרט הטוען לחפותו של זדורוב) וכאמור, מי שרוצה- יכול לגלול עוד כמה שורות למטה ויראה שזדורוב הוא הרוצח.

אני מביא נקודה זו- שכאמור היא היחידה שחשובה בעיני בסיפור הזה (כמובן לאחר שקראתי את פסק הדין ונוכחתי כי זדורוב אכן אשם)- מכיוון שקול הצעקה צריך לקום דווקא אל מול הפאניקה שאחזה במשטרה באותם ימים והביאה להתנהלות רומסת שאיננה מתחשבת בחזקת החפות.

החומרה אינה בעצם המעצרים- אלא בעובדה שמרגע שאותו חשוד מודיע שיש לו אליבי, שהבדיקה שלו אורכת לכל היותר שעה- זהו הזמן המקסימלי שהעצור צריך להיות במעצר.

זהו. אלו באמת אנשים חפים מפשע שלמרות שלא ישבו 30 שנה בכלא, גם שבוע בתא מעצר (וראיתי כאלו מבפנים במסגרת תפקידי) הוא חוויה נוראית, נוראית שלא תשכח לעולם.

אינני מביא מאמר זה כביקורת למשטרה, לפרקליטות או לבית המשפט- אני מביא מאמר זה כחומר למחשבה לנו, לציבור כולו, כיצד עלינו להיבהל מהאפשרות שחירותו של אדם חף מפשע תגזל ממנו ולו לשעה.

לכל הפחות, בואו נעריך את העובדה שאנחנו בני חורין ונזכור לקיים את ייעודנו כל עוד אנחנו יכולים.

 

ועכשיו לחלק שכולם מדברים עליו (ובוא נודה על האמת שבגללו נכנסתם לכאן)- מדוע כתבתי שזדורוב אשם:

זדורוב אשם, לא רק בגלל שבמקרה זרק את המכנסיים שלבש ביום הרצח יומיים לאחר מכן, לא רק בגלל שהיה לו אוסף סכינים, גלש באתרי פורנו קטינות וסנאף, היה בעל ידע מובהק כיצד להרוג אדם בחיתוך צוואר וידע לספר לאישתו שילדה נפגעה "בשירותים מאסלה" עוד לפני שהמידע יצא לציבור- אלא לפני הכל כי הוא בעצמו הודה בכך- ולא בפני חוקרים.

בשלב מסויים אמר זדורוב את הדברים המובאים למטה לחברו לתא שהיה בעצם מדובב של המשטרה.

כאן המקום להבהיר שכל מי שחושב שמדובב של המשטרה יושב וטומן לחשוד פח, טועה- אמיתות ההודעה נובעת מהעובדה שכל מה שהמדובב עושה הוא להציע לנאשם חבר, במקום מאד בודד, מתוך תקווה שהדבר יביא אותו להגיד את האמת.

זה גם מה שקרה כאן.

זו האמת שאמר זדורוב- שימו לב ששכל מה שאומר כאן זדורוב (המסומן בר.ז.) נאמר בלחש, כשמידי פעם  זדורוב מרים את הקול (כתוב בסוגריים כשהוא עושה זאת) כי הוא בטוח שיש הקלטות בחדר (אך הוא אינו יודע שיש הקלטות גם על המדובב שקולטות גם את הלחישות שלו), הרוצח בכלא:

 

"מ: … אתה בטוח שאם היית הולך בכיוון פסיכיאטרי אז לא היית מפסיד?

ר.ז: זה לא בטוח. במאה אחוז. אני נתתי להם לבלוע את זה

מ: אתה תחמן! (צוחקים)

ר.ז: אני אמרתי לך זה תיק כבד מאד

מ: בטח! רצח! מה אני אמרתי לך?

ר.ז: זה תיק כבד מאד במידה ויצליחו להוכיח את חפותי אני אשמח מאד. אני יודע שלא עשיתי את זה (בקול רם)

מ: בטח, בטח… אני חששתי שאם תספר להם על זה אז הם ישר יגידו: ברוך השם, עכשיו לפחות יש לנו משהו. ואני הבנתי כבר מזמן, מה עשית… אם היית עושה את זה

ר.ז: זה היה טוב

ר.ז: אני פשוט הבאתי לידיעתם שכן יכולתי לעשות דבר כזה. גם אני בן אדם! אני לא רצחתי! אני נקי! (בקול רם)

מ: אני יודע. מה שאמרת לי שהיית במצב לא שפוי, אני יודע שזה חרתה

ר.ז: נכון

מ: מה שאמרת לי עכשיו זה שטויות. אני ידעתי את זה מזמן" [שם, עמ' 19; ההדגשות שלי – י.ד].

ובהמשך:

"מ: תתפלל לאלוהים שלא ימצאו מכנסיים…

ר.ז: (לוחש בשקט – לא ברור) הם לא ימצאו כלום

מ: אתה חמור שזרקת לפח זבל

ר.ז: מכנס. לא ימצאו אותו, מפני שזרקתי אותם לשקית ואחר כך שוב לשקית

מ: תראה. תחזיק מעמד. מה אגיד לך

ר.ז: (בקול רם) אני יודע שאני לא אשם ואנסה להוכיח את זה

מ: אל תתחכם

ר.ז: אני אנסה להוכיח את זה (בקול רם)" [שם, עמ' 25; ההדגשות שלי – י.ד].

"ר.ז.: אני עשיתי טעות. לא היו עדים. בזה אני בטוח. אני עשיתי טעות שלא ניקיתי דם בשירותי בנים. טיפות דם לא ניקיתי וזאת הטעות שלי. מה יהיה הלאה אני לא יודע.

מ (-ארתור): איפה זה היה? למעלה?

ר.ז: לא, למטה

מ: אולי ראה אותך איזה מורה? אולי מישהו אחר?

ר.ז: לא חושב. אני חושב בגלל הדם בכל זאת. זה טפטף מהידיים שלי.

מ: מה, היית ללא כפפות? תראה. מתי שעבדת? מתי שעבדת?

ר.ז: הם היו נקיות, הידיים.

מ: ומה עם הסכין?

ר.ז: אני חושב שטפטף מהלהב

מ: איך אתה יודע שאין דם ומעבדה לא עלתה על זה?

ר.ז: זה להב. לא להב הזה. ניתן להחליף אותם. את הלהב שטפתי וזרקתי.

מ: ופלסטיק?

ר.ז דם היה רק על הלהב. אני הוצאתי

מ: וזרקתי

ר.ז: וזרקתי

מ: ופלסטיק

ר.ז: לא היה

מ.א: הוצאת רק טפט?

ר.ז: ולא היה עליו כלום אלא רק על הלהב…

[…]

אחרי זה שטפתי את הלהב, ניגבתי..

מ: איפה? באותו מקום? בשירותי בנות?

ר.ז: לא. ירדתי ולכן טיפות דם טפטפו שם מהסכין.

מ: גם שם נפלו? בשירותי נשים?

ר.ז: גברים או

מ: גברים

[…]

אני רק עשיתי טעות אחת, שלא ניגבתי טיפות דם בשירותי בנים, טעות שלי (לוחש לאוזנו).

מ: שם, כן?

ר.ז: אם הם יקחו..

מ: אצלך היה דם כאן (מצביע על כפות ידיים של עצמו), אמרת על אצבעות

ר.ז: מספר טיפות קטנות

מ: באותו מקום? או שירדת?

הנאשם מצביע עם אצבע למטה

מ: ירדת ישר עם הדם ועם סכין? וישר שטפת?

ר.ז: והטיפה הזאת נפלה מהסכין על הרצפה

מ: טפטפה, בשירותי בנים?

ר.ז: זה ראיתי אחר כך. אחר כך הבחנתי בדם

מ: הבחנת בדם? הדם הזה היה בשירותי בנים? הרבה דם?

ר.ז: רק שלוש, ארבע טיפות סך הכל

מ: טיפש, טיפש גמור

ר.ז: אחרי זה שהבחנתי

מ: אתה מפגר

ר.ז: אני מפחד בגלל זה".

"מ: תתפלל לאלוהים שלא ימצאו מכנסיים, תתפלל לאלוהים

ר.ז: (לוחש בשקט- לא ברור) הם לא ימצאו כלום

מ: אתה חמור שזרקת לפח זבל

ר.ז: מכנס. לא ימצאו אותו, מפני שזרקתי לשקית ואחר כך שוב לשקית".

"מ. תראה. אני אגיד לך רק דבר אחד. המכנסיים שזרקת, את הסכין הכנסת לשם גם? שטפת והכנסת? אם ימצאו את זה אז אתה גמור.

ר.ז. לא ימצאו.

מ. ולגבי נעליים? מה דעתך?

ר.ז. הכול נקי".

 

 

 

 

© ירקוני - משרד עורכי דין ונוטריון

top