החזר הוצאות גישור

אייל ירקוני

הלכתם לגישור, ממילא הייתם בטוחים בצדקתכם אבל הייתם מוכנים לתת הזדמנות לצד השני לפגוש את עמדתם ולנסות למצוא פתרון משותף.

הגישור ארך שלוש ישיבות ארוכות.

למרבה הצער הגישור הסתיים ללא הצלחה, אולם השארתם כמה אלפי שקלים אצל המגשר.

ההליך המשיך ובסופו ניתן פסק דין… לטובתכם.

האם ביהמ"ש יפסוק לכם את הוצאות הגישור?

כאן נפסק שכן וראו את דעתנו בנושא בבלוג הוידאו שבפנים…

 

 

 

פסק הדין המלא

בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63825/07 אלפא ד.ל. מוצרי מזון בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי-טפחות סניף סניף יהוד

 

ת"א 12362/06 בנק המזרחי סניף סניף יהוד נ' אלפא ד.ל. מוצרי מזון בע"מ ואח'

 

 

 

 

בפני כבוד השופט  אבי שליו

 

המבקשים
התובעים שכנגד
1. אלפא ד.ל. מוצרי מזון בע"מ

2. דוד סיטון

3. לינדה סיטון

 

נגד

 

המשיב
הנתבע שכנגד
בנק מזרחי-טפחות סניף סניף יהוד

 

חקיקה שאוזכרה:

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: סע'  513

 

החלטה

 

 

  1. לפניי בקשה לשומת הוצאות שהוגשה ע"י התובעים שכנגד בתובענה זו, לאחר שניתן פסק דין משלים ביום 5/10/16, שזיכה את המבקשת 1 (להלן: "החברה") בפיצוי כספי.
  2. לפסק הדין המשלים קדם פסק דין חלקי מיום 26/3/12, שניתן על ידי כב' השופטת ורדינה סימון, בו נקבע, בין היתר, כי המשיב (להלן: "הבנק") לא עמד בתנאים הפיננסיים שנקבעו בהסכם בין הצדדים, וככל שלאחר ביצוע שיחזור החשבון יתברר כי במועדים שבהם חילל הבנק שיקים, לא היה אמור להיות מצב של חריגה ממסגרת האשראי, לא יהא מנוס מהקביעה שהבנק גרם בהתנהלותו להגבלת החשבון שלא כדין, והחברה תהיה זכאית לפיצוי בגין הנזק הכלכלי שנגרם לה.

יצוין, כי כב' השופטת סימון חייבה את הבנק בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, אך לא פסקה הוצאות משפט.

  1. לאחר שחזור החשבון שבוצע על ידי רו"ח יפעת, קבעתי בפסק הדין המשלים כי עובר להגבלת החשבון, החברה לא חרגה ממסגרת האשראי המאושרת על ידי הבנק, ולכן לא היתה הצדקה להגבלת החשבון.

בהתאם לכך, קיבלתי את התביעה שכנגד (בניכוי 25% בשל גורמים המנתקים קשר סיבתי), וחייבתי את הבנק לשלם לחברה פיצוי בסך של 1,054,500 ₪ (בניכוי סך של 126,484 ₪ בגין יתרת החוב בחשבון).

בשולי פסק הדין קבעתי כי הבנק ישא בהוצאות החברה בגין אגרות והוצאות בגין חוות דעת לפי בקשה שתוגש לשומת ההוצאות, ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪, כשהסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

לאור זאת, הוגשה הבקשה הנוכחית.

  1. על פי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מוסמך בית המשפט לפסוק הוצאות כפי שנרשמו בתיק ומפורטות בתקנות (כגון אגרות ושכר עדים) וכן, הוצאות המשפט כפי שישום בית המשפט, אם היו "סבירות ודרושות לניהול המשפט". נפסק כי כנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, היינו, הוצאות שהוציא בפועל, אולם על בית המשפט לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. עוד נקבע כי קיימות הוצאות המעידות על עצמן גם בלא קבלות, כגון הוצאות עבור צילומים, דואר וטלפונים, והן ישופו על דרך האומדנה ככל שהן בטווח הסביר ונטל ההוכחה מוטל על הזוכה (ראה: רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (28/06/09) וההפניות בהחלטת חברתי כב' השופטת מלכה ספינזי שניאור בת.א (ת"א) 23513/08 מ' ת' נ' הראל בע"מ – חברה לבטוח (28/12/15).

ומן הכלל אל הפרט.

הערה מקדימה בנוגע לחיוב במע"מ

  1. הבנק מתנגד לחיובו בסכומי המע"מ, מאחר שהחברה היא עוסק מורשה, ומנכה מס תשומות.

בתגובתם, טוענים המבקשים, שההוצאות כוללות מע"מ בהתאם לשיעור שהוצאו.

סבורני שאין מקום לחיוב במע"מ, שכן מדובר בחברה המנכה  מס תשומות, והוספת רכיב המע"מ תגרום להתעשרותה שלא כדין.

לפיכך, יוכרו ההוצאות ללא חיוב המע"מ.

הוצאות בגין חוות דעת מומחים

  1. המבקשים עותרים לחייב את הבנק בתשלום ההוצאות שהוצאו בגין הכנת חוות הדעת השונות בהליך. הבנק מתנגד לחיובו בהוצאות בגין חוות הדעת של שגיא וחוות הדעת של רו"ח רוטנברג, שהוצגו כראיה בדיון שלפני פסק הדין החלקי, ולא נדרשו בהליכים שנוהלו לפניי.

כאמור, בפסק הדין החלקי, כב' השופטת סימון לא חייבה את הבנק בהוצאות המבקשים, מהטעם שאלו טרם התגבשו עד אז. הוצאות אלו גובשו באופן מלא רק עם סיום ההליך המשפטי שלפניי, ולכן יש מקום לפסוק הוצאות גם בגין חוות הדעת שהוגשו מתחילת ההליך (ואשר יימצאו רלוונטיות).

בהתייחס לחוות הדעת של רו"ח רוטנברג, הצדדים הבהירו כי היא אינה חלק מהראיות לעניין הנזק הכלכלי, אולם חוות דעת זו היתה רלוונטית להליך שקדם לפסק הדין החלקי. בהתאם לכך, יוכרו ההוצאות בגין חוות דעת זו, שקדמו לפסק הדין החלקי (ולא יוכר החיוב המתבקש משנת 2014). יוער כי החיובים נסמכים על כרטסת הנהלת החשבונות וזאת לאור מכתבו של רו"ח רוטנברג שמשמש כרו"ח של החברה ואשר הפנה לחיובים הרלוונטיים להליך להבדיל מחיובים אחרים הקשורים בניהול החברה.

במסגרת ההליך הוגשו שתי חוות דעת של "שגיא חישובים" –האחת הוגשה ביום 15/1/07, כלומר לפני פסק הדין החלקי, והשנייה הוגשה ביום 15/5/12, ועניינה שחזור החשבון בהתאם לפסק הדין החלקי. לאחר שהוגשה חוות הדעת השנייה, מונה רו"ח יפעת כמומחה מטעם בית המשפט, בהחלטה מיום 23/10/12. סבורני כי יש להכיר בהוצאות שהוצאו בגין שתי חוות הדעת של "שגיא חישובים", שכן חוות הדעת הראשונה נדרשה לצורך פסק הדין החלקי, וחוות הדעת השנייה היוותה בסיס למינוי המומחה מטעם בית המשפט ובעטייה ניתן פסק הדין המשלים.

  1. בהתאם לאמור לעיל, אני מחייב את הבנק בהוצאות בגין חוות הדעת כדלקמן:

הוצאות בגין חוות הדעת של "שגיא חישובים" שהוצאו בשנים 2006 ו-2012:

סך של 6,499 ₪ על פי קבלה מיום 28/2/06;

סך של 6,499 ₪ על פי קבלה מיום 25/4/06;

סך של 6,499 ₪ על פי קבלה מיום 29/5/06;

סך של 6,499 ₪ על פי קבלה מיום 29/6/06;

סך של 5,000 ₪ על פי קבלה מיום 29/3/12;

סך של 5,000 ₪ על פי קבלה מיום 17/5/12.

הוצאות חוו"ד רו"ח אריה רוטנברג, שהוצאו במהלך שנת 2009 לצורך הכנת חוות הדעת הראשונה, על פי החיובים המופיעים בכרטסת שצורפה למכתבו:

סך של 3,682 ₪ נכון ליום 11/3/09;

סך של 3,682 ₪ נכון ליום 11/4/09;

סך של 3,681 ₪ נכון ליום 11/5/09;

סך של 2,864 ₪ נכון ליום 30/11/09;

סך של 2,684 ₪ נכון ליום 28/12/09.

מסכומים אלה יש לנכות את רכיב המע"מ (ככל שאכן התווסף).

הוצאות בגין חוות דעתו של רו"ח זיו פרבר:

סך של 35,000 ₪ על פי קבלה מיום 8/3/15.

סך של 2,000 ₪ על פי קבלה מיום 21/2/16.

הוצאות חוות דעתו של מומחה בית המשפט רו"ח יפעת, בסך של 20,812 ₪, על פי קבלה מיום 27/12/12.

הוצאות בגין העתקת מסמכים

  1. בניגוד לטענת הבנק בתגובתו, החיוב בהוצאות המבקשים בגין העתקת מסמכים הוא חלק מהוצאות המשפט, ואינו משולל יסוד. על פי הטבלה שצורפה לבקשה, סכום ההוצאות בגין העתקת המסמכים מסתכם בסך 3,269 ₪ (כולל מע"מ), ומטבע הדברים לא צורפו קבלות המבססות סכום זה. בנסיבות העניין, אני רואה לנכון לאמוד רכיב זה באופן גלובלי, על 2,000 ₪ (לעניין פסיקת הוצאות באופן גלובלי ראו פסק דינו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 4164/16 טובים נ' קייקוב (11/9/16)).

הוצאות הגישור

  1. המבקשים טוענים שעלויות הגישור הנומינליות מסתכמות בסך 7,874 ₪, ומצרפות קבלות על תשלומים ששולמו למגשר, עו"ד בומבך.

בתגובתו, מתנגד הבנק להכרה בהוצאות הגישור כהוצאות משפט.

  1. קיימות דעות שונות בפסיקה בנוגע להצדקה בהכרה בהוצאות גישור. ישנה גישה השוללת הכרה בהוצאות גישור מהטעם שמדובר בהליך וולנטרי, שיש לעודד את הצדדים לקיימו והטלת ההוצאות על הצד שכנגד כשההליך לא צלח, עלולה להרתיע בעלי דין מפנייה להליך (ראה לדוג': תא"ק (ת"א) 153432-09 בוכניק נ' פניקס הישראלי בע"מ – חברה לבטוח (17/04/13); ת"א (מרכז) 5135-08-07 הניג נ' א. ארנסון בע"מ (26/10/15); בש"א (ת"א) 13904/08 זייגרמן נ' דוקט (21/11/08); ת"א (ת"א) 1663-99 סהר חב' לביטוח נ' BTR לימיטד (18/12/11)).

מנגד, קיימת בפסיקה גישה המכירה בהוצאות הגישור כחלק מהוצאות ההליך, מהטעם שאין לגרום לבעל דין חיסרון כיס בגין הוצאות שהוצאו לצורך קידום ההליך המשפטי (ראה: פסק דינו המפורט של כב' השופט יפרח בת"א (מרכז) 5854-08-07 ארקו תעשיות חשמל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (19/2/09) ובת"א (חיפה) 945/05 מוטורולה ישראל בע"מ נ' חוצות המפרץ בע"מ (10/1/12)).

הגישה השניה, המכירה בהוצאות הגישור, מקובלת עלי, ומשהחברה זכתה בתביעתה, אין הצדקה לגרום לה לחיסרון כיס בגין נכונותה להתדיין עם הבנק בניסיון להגיע לפשרה.

לאור זאת, אני רואה לנכון לחייב את הבנק בהוצאות הגישור אצל עו"ד בומבך בסך של 4,900 ₪ על פי קבלה מיום 28/7/14, וסך של 2,974 ₪ על פי קבלה מיום 11/1/15.

טענות נוספות וסיכום

  1. הבנק מבקש בתגובתו להפחית 25% מסכום ההוצאות שייפסק, כשם שהופחת 25% מסכום הנזק בשל גורמים שונים ה"מחלישים" קשר סיבתי.

נחזה, כי סכום ההוצאות שהוצא הוא בגדר נתון עובדתי, שאינו קשור לשיעור הנזק שהוכר בסופו של הליך, והמבקשים היו נדרשים לאותן הוצאות בגין הכנת חוות דעת, צילומים והשתתפות בגישור, אף אם היו מלכתחילה מפחיתים מסכום תביעתם המקורי את השיעור האמור.

לפיכך, איני רואה לנכון להקטין את החיוב בהוצאות בשיעור של 25%.

  1. אשר על כן, המשיב (הבנק) ישלם למבקשת 1 (החברה) בתוך 30 יום,  את סכומי ההוצאות כפי שנפסקו כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

 

המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים.

5129371

54678313

 

ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ז, 22 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

 

 

 

אבי שליו 54678313-63825/07

 

 

© ירקוני - משרד עורכי דין ונוטריון

top