המשיב החטיף אגרוף לעותר מול עיני השופט מודריק

השופט מודריק

התקבלה חלקית עתירת השכנים המתגוררים מאחורי המסעדה לאור מפגעים ומטרדים של המסעדות, 206, 206 דגים ופקין.

לשם בדיקת טענות הדיירים ברחוב שמאחורי המסעדות, בדבר המפגעים, החליט השופט מודריק (בהחלטה נכונה מאד בעיני) להגיע פיזית למקום ולערוך בו ביקור.

את מה שקרה שם אפילו ניסיונו האדיר הפתיע.

במהלך הביקור התקיף אחד מבעלי מי מהמסעדות את אחד מהדיירים, העותרים, באגרוף, מול פניו המשתאות של השופט מודריק.

השופט מודריק כותב על כך: "בעת הביקור במקום תקפו הבעלים של מי מן המסעדות את אחד מדיירי השכונה בחבטות אגרוף לנגד עיניי ממש. מי שנוהג כך למה שלא "ירשה לעצמו" לבעוט במוסרות חוק גם בענייני בנייה?"

לאחר בחינת המפגעים הוצאו צווים מנהליים כנגד המסעדות, לצורך הסדרת הרעשים ויתר המפגעים השוררים במקום.

טענות בדבר שיהוי נדחו לאור היקפי המפגעים.

פיצויים הושתו הו על עיריית תל אביב והן על בעלי המסעדות.

אחת הטענות המעניינות מפי ב"כ המשיבים הייתה בדבר הידיעה אודות מצב השטח בעת קניית הדירות על ידי העותרים, טענה אשר אף היא נדחה.

בשפתו הציורית של השופט מודריק:

"

כלום אדם שקנה דירה במקום כלשהו אף על פי שראה את מנהגו של השכן להשליך פסולת אשפה אל הרחוב, להחנות את מכוניתו כך שתיחסם דרכם של אחרים ולהקים רעש שאינו מותר, צריך להחשות? אולי הוא צריך להניח זר של פרחים בידיו של השכן?

"

פסק הדין המלא:

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת"מ 30310-01-14 רומנו ואח' נ' עיריית תל אביב, אגף רישוי עסקים ואח'

לפני ד"ר עודד מודריק-שופט, סגן נשיא

עותרים

1.אריאל רומנו
2.בת שבע רומנו
3.יוסי ורדי
4.גלי ורדי
5.שלמה אלקובי
6.אהובה אלקובי
7.גיא צרפתי
8.דנה צרפתי
9.עופר ראובן אהרן
10.אירית אהרן
11.סיגלית סרור
ע"י עו"ד אילן בומבך ועו"ד הילה אקרמן

נגד

משיבים

1.עיריית תל אביב, אגף רישוי עסקים
2.ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב
ע"י עו"ד יודפת כהן; השירות המשפטי של עת"א

3.המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, פרקליטות המדינה – נמחקה

4. פקין מסעדות ומזון

5.מסעדה ובית בירה 206 תפעול (1995) בע"מ
6.מסעדה ובית דירה 206 צהלה (1987) בע"מ
7.בן בסט בלהה
8.צפורה קפלן
ע"י עו"ד אליעד שרגא, עו"ד מורן גור ועו"ד שרון אבניאלי

חקיקה שאוזכרה:
חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984

מיני-רציו:
* בית המשפט לעניינים מנהליים הורה על ביצוע פעולות להסרת מטרדים הנובעים מפעילותן של מסעדות הממוקמות בבניין מסחרי שנבנה על גבול שכונת מגורים קטנה ופוגעים באורח קשה באיכות החיים ובבטיחות תושבי שכונת המגורים.
* משפט מינהלי – בית-המשפט לעניינים מינהליים – סמכותו
* משפט מינהלי – בית-המשפט לעניינים מינהליים – שיהוי
* משפט מינהלי – סמכות – אכיפת החוק
.
עתירה להפסקת פעילותן של שלוש מסעדות הממוקמות בבניין מסחרי שנבנה על גבול שכונת מגורים קטנה בציר תנועה ראשי, ולחילופין לגרום להסרת מטרדים קשים הנובעים מפעילות המסעדות ופוגעים באורח קשה באיכות החיים ובבטיחות תושבי שכונת המגורים.
.
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את העתירה בחלקה ופסק:
מתן היתרי הבנייה שלא כדין, סירוב העירייה לאכוף את דיני התכנון וסירוב העירייה לבטל את רישיונות העסק של המסעדות, הן בגדר "החלטות" שניתן להשיג עליהן לפני ביהמ"ש לעניינים מנהליים. העתירות הוגשו בשיהוי ניכר, אך אי אפשר להסכין עם מציאות פוגענית מתמשכת רק בשל כך. בנסיבות העניין לא ניתן להצהיר על אי חוקיות הבנייה של המבנה, וכיון שניהול עסקי מסעדה במבנה אינו אסור והעירייה מותרת, עקרונית, להעניק רישיון עסק למסעדות, אין מקום לפס"ד המורה על ביטול רישיונות העסק. עם זאת, קיימים מפגעים במקום – רעש, אשפה לרבות שפכים, חסמי תנועה וסיכוני תנועה – אשר העירייה לא טרחה לטפל בהם משך שנים ארוכות. העיירה תטפל בעניין מפלס הרעש ותוודא הקמת ביתן אשפה, תפקח על אופן הניקיון ותוודא יעילותו, תסדיר זמנים מוגדרים לטעינה ופריקה ותאכוף את אופן חניית הקטנועים לביצוע משלוחים.

פסק דין

תכליתה של עתירה זו לגרום להפסקת פעילותן של שלוש מסעדות הממוקמות בבניין מסחרי שנבנה על גבול שכונת מגורים קטנה בין הרחובות עיר שמש ומשה סנה שהוא ציר תנועה ראשי המוליך מתל אביב צפונה אל עבר צומת הכפר הירוק. תכלית חלופית היא לגרום להסרת מטרדים קשים הנובעים מפעילות המסעדות ופוגעים באורח קשה באיכות החיים ובבטיחות תושבי שכונת המגורים.

נסיבות רקע
על חלקה 113 בגוש 6615 נבנה באמצע שנות ה-70 של המאה שעברה מבנה מסחרי (להלן: "המבנה"). חזית המבנה פונה לצד מערב אל רחוב משה סנה ( עורק תנועה מרכזי מתל אביב לכיוון רמת השרון) ועורפו לכיוון רחוב עיר שמש שמצוי על גבולה של שכונת מגורים קטנה שהוקמה אחרי שנבנה המבנה. רחוב עיר שמש הוא דרך ללא מוצא (cul de sac) המשמש את מוצאם ומובאם של דיירי השכונה.

במבנה פועלות שלוש מסעדות (206, 206-דגים ו-פקין (להלן יחדיו: "המסעדות" וכל אחת לחוד בשמה)]. בחזית המסעדות (לכיוון רח' משה סנה) הותקן מגרש חנייה המשרת את באי המסעדות. בעורף המסעדות (לכיוון רח' עיר שמש) מוקמו מֵכַלי אשפה, משטחי פריקה והעמסה ומתקני עזר (מכולת דחס גדולה, מזגנים, מדחסים) וכן משמש העורף את משאיות האספקה ורוכבי קטנוע שהם שליחי המסעדות.

העותרים, דיירי הבית ברחוב עיר שמש 31 הגובל במסעדות מצפון מזרח, משתמשים ברחוב עיר שמש כנתיב גישה ויציאה יחיד אל ביתם וממנו.

המשיבות הן עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (להלן: "העירייה") וכן
המסעדות ושתי בעלות הזכויות הרשומות של המבנה.

בשנת 2012 בין אפריל לנובמבר ניהלו מי מן העותרים התכתבות עם גורמים שונים בעירייה במגמה לפתור את בעיית המטרדים. הפניות השונות לא השיגו את תכליתן.

העתירה הוגשה בראשית 2014. בשלב בירור העתירה ערכתי "סיור במקום" במעמד באי כוח הצדדים, חלק מן העותרים ומי מבעלי המסעדות . בסיור נין היה להתוודע למציאות קשה למדיי של מפגעי איכות הסביבה הנובעים מאופי הבינוי של המבנה ומתפעול המסעדות.

בעקבות הסיור האמור, חלה "התעוררות" מסוימת לטיפול באחד מן המפגעים; בניית "חדר אשפה" סגור. ביום 18.11.14 שלח בא כוח בעלי המסעדות ובעלי המבנה "הודעה" המתארת את התקדמות הטיפול ב"הסדרת" מבנה מתקן האשפה. ביום 21.9.14 הגישו המשיבים הללו בקשה להיתר בנייה; ביום 28.10.14 פרסמה העירייה הודעה על הגשת הבקשה ועל האפשרות להגיש התנגדויות. מהודעה נוספת, מיום 19.1.15, עולה כי ביום 7.1.15 החליטה ועדת המשנה לדחות את ההתנגדויות ואישרה את מתן היתר הבנייה.

עיקרי העתירה
העתירה מבוססת על שלושה עיקרים: (1)פגיעה והפרה של הוראות חוק התכנון והבנייה; (2) מפגעים ומטרדים; (3) עסקים שמתנהלים בלי רישוי כדין.

הפרת הוראות חוק התכנון והבנייה
על השטח שבו ממוקם המבנה חלה תוכנית מס' 323 משנת 1953. על פי הוראות התוכנית ובהתאם לתשריט המצורף לה החזית הקדמית של המבנה צריכה לפנות אל רחוב עיר שמש ועורף (חזית אחורית) המבנה אל דרך משה סנה. התוכנית התירה הקמת מבנה מסחרי בן קומה אחת ובניצול 24% בנייה מותרת.

בהתאם לתוכנית התיר היתר הבנייה הקמת מבנה מסחרי שחזיתו פונה לרחוב עיר שמש ושטחי השרות שלו שאינם נמנים עם אחוזי הבנייה אמורים להיות ממוקמים בעורף המבנה לכיוון דרך משה סנה (אז דרך הרצלייה). בניגוד לתוכנית הותרה הקמת מבנה בן שתי קומות בניצול 30% בנייה.

בפועל נבנה מבנה שחזיתו הקדמית פונה לדרך משה סנה וחלק ניכר משטח הבנייה העיקרי נבנה על חלק השטח שבו, לפי ההיתר צריכים היו להיבנות שטחי שרות. בכך התהווה שימוש חורג מן ההיתר.

מפגעים ומטרדים
היתר הבנייה שאינו תואם את התוכנית החלה ובעיקר הבנייה בניגוד להיתר ועשיית שימוש חורג מן ההיתר גרמו וגורמים למפגעים ומטרדים שאינם פוסקים ופוגעים באורח קשה בעותרים ובשכניהם.

היפוך היוצרות שמכוחו החזית הקדמית (לפי היתר הבנייה) הייתה בפועל לעורף (חזית אחורית) המבנה גרם למציאות הקשה הבאה:

• משאיות אספקה ושירות נכנסות ויוצאות, לצורך טעינה ופריקה, מדי יום ביומו, ברחוב עיר שמש בנתיב היחיד המוליך אל שכונת המגורים. הן יוצרות רעש חריג, חוסמות את התנועה (רחוב ללא מוצא), כך שאין יוצא ואין בא משכונת המגורים ואליה (עד גמר הפריקה או הטעינה). המשאיות הללו עורכות תמרוני כניסה ויציאה בנסיעה לאחור ובכך גלומה סכנה לבטיחות עוברים ושבים. לכך יש להוסיף את רעש התנועה המוגברת של קטנועים המבצעים שליחות של "קח והרחק" (take away) אל יעדי הזמנה של ארוחות;
• שטיפה יומיומית של המסעדות על שטחי השרת שלהן (מטבחים, שירותים וכיו"ב) מתבצעת לכיוון עורף המבנה. כך לכלוך ושמנים נשטפים לעבר רחוב עיר שמש, מכערים את המראה ונושאים עמם סיכוני זיהום וסיכוני החלקה בכביש;
• מכולת דחס חשופה שמשרתת הן את המסעדות והן את בניין העותרים מוצבת הלכה למעשה בלב הרחוב (במקום בצדו השני של המבנה) יוצרת מפגעי פסולת ואשפה, צחנה קשה (ידועה צחנת מסעדות בכלל ודגים בפרט) ומושכת אל סביבתה חתולים חרקים עכברים ושאר מרעין בישין.

רישוי עסקים
רישוי עסק המסעדות אינו תקין. יש מן המסעדות שמתנהלות ברישיונות זמניים ויש בלי רישיון. אפילו ניתן רישיון קבוע, אין לו מקום נוכח הפרת הוראות הדין וגרימת מפגעים כמתואר למעלה.

תגובת המשיבות
תגובת המשיבות (שתי קבוצות המשיבות הציגו חזית תגובה דומה בעיקריה) מושתתת על שלושה עיקרים: (1) חוסר סמכות עניינית ומניעות; (2) סוגיית התכנון והרישוי; (3) המפגעים והמטרדים.

חוסר סמכות עניינית ומניעות
המשיבות טוענות שהעתירה אינה תוקפת "החלטה" כלשהי של הרשות שהיא ממין ההחלטות שעשויות לשמש בסיס לעתירה לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. ההתכתבות שנוהלה בשנת 2012 עם גורמי העירייה והתשובות שהתקבלו אינה מהווים "החלטה" בת תקיפה בעתירה מנהלית.

אפילו תאמר שהייתה החלטה כלשהי במכתבי המענה של גורמי העירייה, חל שיהוי של שנה ויותר עד להגשת העתירה. די בשיהוי זה כדי לסלק את העתירה על הסף. יתר על כן ההשגות המושתתות על היתרי הבניה, לרבות טענות ההפרה של חוק התכנון והבנייה, נוגעות לפעולות בנייה בהיתר שהתרחשו לפני עשרות שנים. נוצרה אם כן מציאות שלא ניתן לערער את בסיסה עוד.

בעלי המסעדות טוענים גם למניעות שנובעת מן העובדה שהמסעדות בתצורתן התכנונית הקיימת קדמו שנים רבות להקמת השכונה. העותרים רכשו את דירותיהם תוך שהיו ערים למציאות האמורה ואין הם יכולים להישמע בטענה שהמציאות פוגעת בהם.

סוגיית התכנון והרישוי
שלא כסברת העותרים התוכנית שחלה על שטח המבנה היא תוכנית 1240 שקיבלה תוקף ביום 11.5.1972. תוכנית 323 שבה תוקעים העותרים יתדות טיעונם אמנם נותרה בתוקפה עם התקנת תוכנית 1240 אך במקרה של סתירה הוראות התוכנית המאוחרת גוברות. לפיכך משנקבע בתקנון תוכנית 1240 שגובה היחידה המסחרית לא יעלה על קומה אחת עם סך הכל של 30% בנייה משטח המגרש, אזי הוראה זו עדיפה על מגבלת 24% שבתוכנית 323.

נוסף לכך חלה על המגרש תכנית 2516 שינוי מס 1 לשנת 1991 של תכנית מספר 323. בתשריט המצורף לתוכנית מסומנת חזית המבנה המסחרי בקו סגלגל המקיף את ארבע כנפות המבנה ולא רק כלפי רחוב עיר שמש (כבתוכנית 323).
לעניין היתרי בנייה. נראה כי בניית המבנה המסחרי התרחשה בשנות השבעים של המאה שעברה. היתר הבנייה התבסס על תוכנית 1240. בהמשך ניתנו מספר היתרי בנייה. באת כוח העירייה ציינה מספר היתרים שהראשון בהם הוא מס' 654 מיום 4.11.76. היתר זה מציג שתי חזיתות )האחת לכיוון דרך משה סנה והשנייה לכיוון רחוב עיר שמש. אותו היתר מציג אזור חנייה ל-9 כלי רכב בחזית לכיוון משה סנה ומקום פריקה וטעינה לכיוון רחוב עיר שמש. שורה של היתרי בנייה נוספים עד שנת 1980 והיתר נוסף מ-1986 הסדירו שינויים שונים במבנה.
לעניין רישוי העסקים. המסעדות פועלות החל משנות ה-80. מסעדת 206 ו-206 דגים פועלות על פי רישיונות שמתחדשים מדי כמה שנים. למסעדת פקין נשלחה, בשנת 2013, הודעה על ביטול הרישיון מחמת אי שיתוף פעולה עם גורמי העירייה בעניין התקנת ביתן למכולת האשפה. לאחר שימוע וקבלת אורכות מסוימות הוחלט לחדש את הרישיון.

המפגעים והמטרדים
החל מאמצע 2012 החלה התנהלות של גורמי איכות הסביבה בעירייה בהקשר למטרד רעש שבקע במיוחד ממסעדת פקין. המסעדה נדרשה לבצע שינויים וטיפולים אקוסטיים. ממכתב מסכם מיום 18.3.14, של מר עמינדב סלאב, רכז איכות הסביבה בעירייה, עולה כי נערכו טיפולים ובדיקות אקוסטיות בידי מומחה מורשה שבדיקותיו נועדו לוודא התאמה לתקנות. הטיפול ותוצאותיו הוליכו להחלטה לחדש את ההיתר הזמני למסעדה "עד לשליחת חוות דעת אקוסטית חדשה המציינת כי מטרד הרעש חוסל".

לתיק בית המשפט הוגש (כנראה בדיון שנערך ביום 6.4.15) מכתב סיכום מדידה אקוסטית מיום 3.4.14 שערך המומחה אבי ויקס לבקשת מסעדת פקין. המסמך מעיד כי לא צפוי מטרד רעש כהגדרתו בתקנות וכי אין מניעה אקוסטית לאשר את רישוי המסעדה.

מפגעי אשפה , ריח ותברואה. החל מאמצע 2012 במשך כמה חודשים נערכו סיורים של גורמי העירייה והופנו דרישות בעיקר בעניין מיכל האשפה.

לעניין חריגות הבנייה. בעקבות החלטת ועדת הערר נבחנו בשנת 2002 נושאי בנייה ללא היתר. הבדיקה העלתה שלאחר שהמבנה הוקם, בשנות השבעים, היו עשרות תלונות על חריגות בנייה. חלק מן החריגות נהרסו וחלק אחר "הולבן" בהיתרי בנייה. בעשור שלאחר החלטת ועדת הערר לא התקבלו תלונות חדשות וכלל שיש חריגות, הן חריגות ישנות שלא ניתן לטפל בהן עוד.

דיון
טענות הסף
העתירה מבוססת על אי חוקיות הבנייה של המסעדות ועל המטרדים הנגרמים מהן שאמורים לשלול את בסיס הרישוי של המסעדות. מתן היתרי הבנייה שלא כדין, סירוב העירייה לאכוף את דיני התכנון וסירוב העירייה לבטל את רישיונות העסק של המסעדות, הן בגדר "החלטות" מובהקות שניתן להשיג עליהן לפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

אכן ניתן לומר שעתירות הוגשו בשיהוי ניכר. אולם אי אפשר להסכין עם מציאות פוגענית מתמשכת רק בשל כך שהעותרים סבלו כל השנים ולא פצו פה או שלא השכילו להביא את העניין לערכאות.

בא כוח בעלי המסעדות הציב מעין טענת מניעות שנטועה בעובדה שהעותרים רכשו את דירותיהם שעה שהתקיימה אותה מציאות השוררת כיום במבנה המסחרי ובסביבתו {"ברור שאדם לא יכול לקנות דירה בצמוד למרכז מסחרי שבו פועלות מסעדות מקדמת דנא ולצפות לפתוח את החלון ולראות שדה של פרחים. הדברים היו שם מקדמת דנא ולכן לא ברור על מה העותרים מלינים…"]. לדעתי זו טענה סרת טעם (תרתי משמע). כלום אדם שקנה דירה במקום כלשהו אף על פי שראה את מנהגו של השכן להשליך פסולת אשפה אל הרחוב, להחנות את מכוניתו כך שתיחסם דרכם של אחרים ולהקים רעש שאינו מותר, צריך להחשות? אולי הוא צריך להניח זר של פרחים בידיו של השכן?

אני דוחה את טענות הסף.

סוגיות הבנייה והרישוי
מעיקרה "שלטה" תוכנית 323 על המקרקעין שעליהם נבנה המבנה. לפי הוראות התוכנית לא ניתן היה לבנות את המבנה כשחזיתו הקדמית פונה לדרך משה סנה אלא היה הכרח להקימו כשחזיתו הקדמית פונה לרחוב עיר שמש. אכן בראשית שנות ה-70 נוספה תוכנית 1240 וזו שימשה את בסיס היתרי הבנייה. אולם תוכנית 1240 לא ביטלה את הוראות תוכנית 323. להיפך, זו נותרה על כנה. תוכנית 1240 מורה שבמקום שהוראותיה סותרות את הוראות תוכנית 323, גוברות הוראות תוכנית 1240. לא מתקיימת סתירה בין התוכניות לעניין מיקום החזית הקדמית. אפשרות לחזית קדמית הפונה לרחוב עיר שמש נוצרה בתוכנית 2516 שהיא תיקון לתוכנית 323 משנת 1991. המבנה המסחרי נבנה באמצע שנות השבעים. רוב מניין ובניין היתרי הבנייה ניתנו לו עד 1980 (היתר משני אחד ניתן ב- 1986). מכאן שהמבנה למן ייסודו ועד להצבת דלתותיו ולאחר מכן במשך עשור שלם לקה בחריגה מאד קשה מהוראות התוכנית והיתרי הבנייה ש"הרשו" את הדבר ניתנו באורח תמוה ושלא כדין.

בשנת 2001 הועמדה החלטת העירייה לאשר שימוש חורג במבנה לבירור לפני ועדת הערר לתכנון ובנייה תל אביב. בהחלטתה ציינה הוועדה:

על פי תוכנית מפורטת 323 תוכנן המבנה המסחרי כשחזיתו הקדמית לרחוב עיר שמש ועורפו לכיוון משה סנה…עולה כי מוסדות התכנון ראו ביחידה המסחרית חלק אינטגרלי משכונת המגורים ולא התכוונו להפנות לבנייני המגורים את עורפו של הבניין, כך שכל המתקנים הטכניים ופחי האשפה יפנו אליהם [ערר 5400/01 אפטיקר ואח' נ' ועדה מקומית לתו"ב ת"א [פורסם בנבו] (עו"ד ענת בירן (רקם) – יו"ר; אדר' חיים בן ארי, פנחס גולדשטיין, אדיב חי – חברים) (להלן: "החלטת ועדת הערר")].

ברור שלמסעדות היה אינטרס כלכלי מובהק לגרום ל"העמדה" של המבנה באופן שחזיתו הקדמית תפנה לעבר דרך משה סנה. גורמי העירייה סייעו להם בכך תוך פגיעה חמורה בהיגיון התכנוני שעליו עמדה ועדת הערר ופגיעה לא פחות חמורה ברווחת דיירי השכונה שמאחוריהם לא ניצב כנראה אינטרס כלכלי כה חזק. הם "סתם" רוצים לחיות כבני אדם.

אינני יודע מהי ההשלכה של תוכנית 2516 משנת 1991. ועדת הערר לא התייחסה לתוכנית זו. לא מן הנמנע שהתוכנית "הכשירה" בדיעבד את אופן ה"העמדה" של המבנה. ועדת הערר ציינה שמתקיימות במבנה חריגות בנייה שונות ומשונות נוספות. היא הגיעה למסקנה זו תוך בדיקת היתרי הבנייה השונים אך גם אלה , כאמור קדמו לשנת 1991.

ככל הנראה בעקבות החלטת ועדת הערר ערכה העירייה בדיקה של סוגיית חוקיות הבנייה והגיעה למסקנה, בשנת 2002, שאין מקום להורות על שינוי המציאות בשטח.

בנסיבות האמורות וכיון שפרט להצבעה על ממצאי ועדת הערר לא הונחה לפני תשתית מספקת כדי לחזור על הנחיותיה של ועדת הערר, לא אוכל ליתן פסק דין המצהיר על אי חוקיות הבנייה של המבנה.

כיון שניהול עסקי מסעדה במבנה אינו אסור והעירייה מותרת, ברמה העקרונית, להעניק רישיון עסק למסעדות, אזי כפוף להערות ולהנחיות שלהלן בעניין המפגעים, אין מקום כעת לפסק דין המורה על ביטול רישיונות העסק.

מפגעים ומטרדים
ועדת הערר ערכה ביקור במקום ביום 7.11.2001. אני ערכתי סיור במקום יותר מתריסר שנים לאחר מכן. מה שראתה הוועדה ראו גם עיניי. זה התיאור מפי הוועדה:

חברי הוועדה נדהמו ממראה החזית האחורית של הבניין. חלק הבניין הפונה לרחוב עיר שמשנראה נורא, ומהווה מפגע סביבתי חמור שאין לו זכות קיום באזור מגורים מול בתי מגורים. התחושה היא כי כל בתי המגורים הפכו לחצר האחורית של המסעדות ודייריהם סופגים את כל המטרדים שאינם מורגשים בחלק הקדמי של הבניין הפונה לרחוב משה סנה…

הסיור שלי היה יזום ומתוכנן ומועדו היה ידוע מראש. ניכר היה שמאן דהוא הכין את המקום ל"מסדר הרס"ר". אף על פי כן לא קשה להעריך את מה שמתרחש במקום בימים רגילים.
המפגעים או המטרדים שיש להתייחס אליהם הם אלה: רעש, אשפה לרבות שפכים, חסמי תנועה וסיכוני תנועה.

כאן המקום לציין שמשך יותר מ-10 שנים לאחר שניתנו הערות הוועדה לא טרחה העירייה לטפל במפגעים. כאמור למעלה מכאן "התעוררות" מסוימת התרחשה באמצע 2012, בעת שבה החלו להגיע מכתבי תלונה של הדיירים מנוסחים בידי עורכי דין. גם זו הייתה התעוררות מדומה. היא עסקה בסוגיית הרעש ובסוגיית ביתן סגור למתקן האשפה. לעניין הרעש, מסעדת פקין הועמדה לפני סיכון מסוים של ביטול הרישיון, אך מהר מאד ניתנו לה אורכות וביני לביני הרישיון הוחזר. שנה תמימה ויותר (סוף דצמבר 2013) נרשה כדי לקבל חוות דעת מגורם מומחה (לפי הזמנת מסעדת פקין) שרמת הרעש אינה עולה על מגבלות התקנות. ועוד כמה חודשים עד לדיון בעתירה נדרשו כדי לקבל חוות דעת נוספת מאותו גורם ועד הנה לא ידעתי אם חוות הדעת מספקת את העירייה או לא. אין צריך לומר שהמסעדה פועלת עד היום בלי הפרעה.

ההתנהלות בעניין ביתן האשפה חמורה עוד יותר. חרף ההערות הנוקבות של ועדת הערר, לא נעשה בעניין זה דבר עד שכעבור 13 שנים החלה הקרקע לבעור מתחת רגלי הגורמים האחראים בעירייה ורגלי בעלי המסעדות. גם כך עד להגשת העתירה לא חלה התקדמות של ממש. לאחר הגשת העתירה ונוכח הערות שבאו מפי חלה לכאורה התקדמות. תוכנן ביתן והתנהלו הליכי אישור (הקלה). בינואר 2015 אושרה הבנייה. האם בפועל נבנה הביתן? האם נערכה ביקורת של גורמי העירייה כדי לבחון את מימוש הבנייה ואת תוצאותיה? לא אדע .

אני מניח שהטיעון בעניין לכלוך וזיהום שנובע משטיפת רצפות המסעדות נכון. הוא הדין בעניין חסמי התנועה בקשר עם פריקה וטעינה של אספקה. מתבקשות פעולות נמרצות למזעור הפגיעה.

אלה הפעולות שאני מורה לעשותן:
(1) העירייה תוודא שהסתיים הטיפול בעניין הרעש ממסעדת פקין ואם יש כזה גם משתי המסעדות הנוספות, האם הסתיים הטיפול גם בהן. הגורם האחראי בעירייה צריך לאשר לבית המשפט בתוך 14 ימי עסקים מהיום שהמסעדות פועלות כשמפלס הרעש אינו עולה על המותר;
(2) אם עניין הרעש לא טופל או שמפלס הרעש עולה על המותר – יינקטו לאלתר הליכי ביטול רישיון העסק;
(3) הגורם המוסמך בעירייה ישלח הודעה לבית המשפט בתוך 14 ימי עסקים מהיום האם ביתן האשפה הוקם והאם הוא ממלא את ייעודו כראוי;
(4) אם ביתן האשפה טרם נבנה או לא הושלם, יש להקימו בתוך 60 ימי עסקים מהיום. על גורמי העירייה לדווח לבית המשפט על ביצוע הדבר בתוך שבעה ימים לאחר השלמת הבנייה;
(5) אם הבנייה לא תושלם למועד האמור, יינקטו הליכי ביטול רישיון העסק לאלתר;
(6) פעולות השטיפה יבוצעו כך שלא ייגרפו לרחוב שאריות אשפה ולכלוך, נוזלים שמנוניים לרבות נוזלים שחומרי ניקוי ושטיפה מעורבים בהם. יינקטו פעולות של שטיפה וניקיון של החזית הפונה לרחוב עיר שמש כך שלא יהיה שמץ של זיהום או סיכון מן השטיפה.
(7) העירייה תשלח מפקחים, לכל הפחות פעמיים בשבוע, כדי לוודא את יעילות הניקיון האמור בפסקה (6).
(8) העירייה תבדוק ותודיע לבית המשפט בתוך 14 ימי עסקים מהיום האם ניתן לתעל את מי השטיפה שבפסקה (6) אל מקום ייעודי בתוך המבנה או מחוצה לו. אם כן תורה לבעלי המסעדות לפעול כך. הפרה תהווה עילה לנקיטת הליכי ביטול הרישיון.
(9) העירייה תסדיר זמנים מוגדרים לטעינה ופריקה באופן שימזער את חסימת נתיב הגישה של הדיירים. לא תותר טעינה ופריקה בזמנים אחרים. גם מהלך זה יתבצע בתוך 14 ימי עסקים מהיום ותימסר הודעה לבית המשפט על השלמתו
(10) הקטנועים לביצוע משלוחי "קח ורחק" יחנו בחזית הפונה לרחוב משה סנה. העירייה תבצע
פעולות אכיפה בהקשר זה.
באת כוח העירייה תפנה את עשרת רכיבי הביצוע הללו לגורמים המתאימים ותוודא את הגשמתם.
התוצאה
אף על פי שהעתירה לא השיגה את מלוא הסעדים שלהם עתרו העותרים נראה לי שתוצאת העתירה נוטה במידה רבה מאד לכיוון העותרים. מערכת הפעולות שהוריתי עליהן לא הייתה באה לעולם אלמלא העתירה.
לפיכך אני מורה למשיבות לשלם לעותרים הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעורים הבאים:
עיריית תל אביב והוועדה המקומית, ביחד ולחוד – 10,000 ש"ח
5129371המשיבות 5-8, ביחד ולחוד – 40,000 ש"ח
54678313משיבה 4 – 10,000 ש"ח
ניתן היום, ‏י"ז תשרי, תשע"ו ,‏30 ספטמבר, 2015, בהעדר הצדדים.

5129371
54678313

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

עודד מודריק 54678313-/
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

© ירקוני - משרד עורכי דין ונוטריון

top