העדפה מתקנת בבימ"ש

מקום חניה לנכים

כאשר אנו עוסקים בשוויון ובמיוחד בשוויון בנושא נגישות ואנשים עם מוגבלויות, חשוב להבין שהדרך לשוויון אינה עוברת בהעדר הפליה, אלא דורשת פעולה אקטיבית, של העדפה מתקנת.

נביט בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"):

"אדם עם מוגבלות" – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;

  • מטרתו של החוק נקבעה בסעיף 2:

"2. חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו."

  • סעיף 3 לחוק קובע:

"3. העדפה מתקנת:

אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות."

אם כך, יש להבין- לא שוויווניות אלא העדפה מתקנת

  • כל התנהלות חלף התנהלות שיוצאת מגדרה על מנת להפוך את התנהלותו של אדם בעל מוגבלות בציבור לשוויונית וקלה יותר נוהגת באדם בעל מוגבלות כאחד האדם.
  • העדפה מתקנת משמעותה הפוכה בדיוק– אדם בעל מוגבלות יש שיזכה ליחס מועדף, מקרב, מחבק, מלטף, אוהב, מגן.

 

  • פרט קטן סעיף 19ב לחוק קובע:

"הזכות לנגישות – עיקרון יסוד

אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי".

  • ז.1. וסעיף 19ג לחוק קובע:

"איסור הפליה

אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות, והכל בהתאם להוראות פרק זה".

כיצד הדברים באים לידי ביטוי בביהמ"ש?

  • ד"ר שלמה לוין בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית מהדורה שניה, התשס"ח 2008 (להלן: "לוין") בעמוד 87- 88 מסביר כי לאדם בעל מוגבלות יש את הזכות להזדמנות הוגנת ולאמצעים שווים (דיונים וראייתיים) למצות את זכות הגישה שלו לערכאות- והפגיעה באדם בעל מוגבלות מהווה הלכה למעשה- פגיעה בזכות השוויון שלו.
  • לעניין זה אין נפקא מינה אם הידיעה אודות העדר הזדמנות נאותה נודע לביהמ"ש הנכבד רק לאחר מתן פסק הדין.

עומד על כך לוין:

" אם מתברר בדיעבד בין לפי נתונים שהיו קיימים בעת מתן פסק הדין ובין לפי נתונים שנתבררו לאחר מכן, כי לא ניתנו לו (לאדם בעל מוגבלות, א.י.) הזדמנות הוגנת להתגונן, כי אז, כרגיל, על בית המשפט לבטל את פס' הדין."

  • לעניין זה של הזכות לשוויון ומתן הזדמנות הוגנת, יובהר כי החוק, זכות הגישה לערכאות ועקרון השוויון דורשים כי לאדם בעל מוגבלות אכן תינתנה זכויות יתר ביחס למתדיינים אחרים- זכויות יתר שכל אשר יבצעו, הוא להביא את אותו אדם בעל מוגבלות למצב של שוויון עם האחרים- או במילים אחרות העדפה מתקנת.
  • לכל אלו, יש להוסיף את העובדה כי זכות הגישה לבית המשפט הינה זכות בעלת מעמד על חוקי- חוקתי וכי אי מתן זכותו של אדם בעל מוגבלות לנצל את יומו בבית המשפט מהווה פגיעה בזכות חוקתית זו של אדם בעל מוגבלות.
  • למעשה מדובר באי הנגשה העומדת בבסיסם של דיני הנגישות.

לעניין זה ראה רע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ מיום 29.10.2000 (פורסם בנבו)

על מנת להמחיש את העניין, להלן דוגמה לסעדים שניתן לבקש בביהמ"ש לשם הנגשת ההליך (מתוך כתב טענות שהגשתי):

1. כי כל דיון בו נדרשת נוכחות המבקש ייערך לכל המוקדם בשעה 16:00 וכי יודע אודותיו לכל הפחות שלושה שבועות עובר לקיומו;
2. כי כל עדות שיתבקש למסור המבקש תוכל להיעשות באמצעות הועדות חזותית, אם יאלץ המבקש לעשות כן וכי הועדות חזותית כאמור תתבצע אחרי השעה 16:00;
3. כי כל מועד אשר יקבע ביהמ"ש הנכבד, לרבות מועדים להגשת כתבי בי דין מכל סוג לרבות להגשת בקשות, להגשת תגובות וכל מועד אחר שייקבע ייעשה תוך בדיקת צרכיו של המבקש וינתנו לו ארכות מתאימות ומתן מועדים ארוכים ודחיות חוזרות ככל שנדרש – לאור חוסר תפקודו במצבי לחץ והתנהלותו האיטית והשונה- בדרך של העדפה מתקנת והכל בהתאם למצבו באותה עת;
4. כי התנהלות ביהמ"ש הנכבד בהחלטותיו לעניין מועדים להגשת תגובות והתייצבות אל מול המבקש תעשה בהתייעצות עם הח"מ כקצין בימ"ש, תוך בחינת מצבו הנפשי והפיזי של המבקש בכל זמן נתון.
5. כי המבקש יהיה רשאי להקליט את כל הדיונים בהליך.
6. כי כל בקשה עתידית של המבקש להנגשת ההליך אשר לא באה בגדרי בקשה זו, בין אם למזכירות ביהמ"ש הנכבד ובין אם לביהמ"ש הנכבד עצמו, תבחן לחיוב ותוך מתן העדפה מתקנת למבקש.
7. כי התנהלות ביהמ"ש הנכבד בהחלטותיו לעניין מועדים להגשת תגובות והתייצבות אל מול המבקש תעשה בהתייעצות עם הח"מ כקצין בימ"ש, תוך בחינת מצבו הנפשי והפיזי של המבקש בכל זמן נתון.

 

 

 

© ירקוני - משרד עורכי דין ונוטריון

top