זהירות! פירמידה נוספת מתמוטטת?

אנשים מביטים על ניירות באופן חשוד

בהחלטה חריגה של בית המשפט המחוזי בתל אביב מונה מפרק זמני לחברת קלע (חלק מקבוצת רוביקון) בשל חשש ממשי להיותה חדלת פירעון וכזו העלולה להבריח נכסים.

ראו בגוף ההחלטה את החקירה המעניינת והלא שגרתית של מר אמיר ברמלי.

בקצרה ובמילים פשוטות – משקיעים של החברה (שם למעשה מלווים שהלוו לה כספים לזמן קצר בריבית גבוהה יחסית לשוק) בהיקף של בין 150 – 200 מיליון ש"ח, מגלים היום שייתכן והפסידו את כספיהם.

ההחלטה חריגה בעיקר בשל כך כי מבקש הפירוק המקורי חזר בו מבקשתו, אולם ביהמ"ש גילה אחריות כלפי מלווים אחרים של החברה והמשיך את ההליך ואכן להליך התצטרפו מלווים – משקיעים אחרים של החברה.

מצד שני יש לזכור כי דרוש איזון עדין מאד בין זכויותיהם של חלק מהנושים (שחלקם הצהיר כי אין צורך במינוי מפרק זמני בשל חשש כי הדבר יוריד לטמיון את השקעתם) והחלטה על פירוק זמני יכולה להכריע את הכף ולחסל את סיכוי המשקיעים- לווים לקבל את הלוואתם חזרה.

השופטת כאן בחרה באופציה החמורה יותר על מנת לאפשר לבעל מקצוע להיכנס אל החברה ממש בלי הפרעות ובלי עיכובים כדי למנוע הברחה של כספים ומשאבים מהחברה למקומות אחרים.

תזכורת נוספת של החיים כי אין "מתנות חינם" ו"השקעות קסם" ורצוי לפני כל כניסה להשקעה לבדוק היטב את המבנה של החברה המבקשת את כספיכם לפני שאתם משקיעים אותו.

גילוי נאות- החברה יוצגה בשלב מסוים על ידי משרד GKH בו אשתי משמשת כמנהלת השיווק.

פסק הדין המלא:

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

פר"ק 29883-10-15 רוטשטיין ואח' נ' קלע- הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ ואח'

תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני

מספר בקשה:1
בפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי

מבקש
אורי רוטשטיין
על-ידי באי-כוחו עו"ד אורבך ועו"ד קוזיוף

נגד

משיבים
1. כונס הנכסים הרשמי תל אביב
על-ידי באת-כוחו עו"ד ענבל מנוהצ'רי
2. קלע- הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ
באמצעות מר אמיר ברמלי
3. יעקב ניזרי

חקיקה שאוזכרה:
תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: סע' 362
תקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987: סע' 8, 10
פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983: סע' 265, 300(ב)

מיני-רציו:
* בית המשפט קיבל את בקשת המבקש לפירוק זמני של חברה. נפסק, כי קיימות אינדיקציות רבות לחדלות הפירעון של החברה, לכל הפחות באופן אשר העביר את הנטל להוכיח כי החברה חדלת פירעון אל כתפי החברה. הנטל להוכיח כי היא אינה חדלת פירעון לא הורם על-ידי החברה, ולו במקצת.
* חברות – פירוק – פירוק זמני
.
בית-משפט נדרש לבקשה לפירוק חברת קלע – הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ. הבקשה הוגשה על-ידי נושה של החברה. בד בבד עם בקשת הפירוק, הוגשה גם בקשה בהולה במעמד צד אחד לפירוק זמני של החברה, היא הבקשה דנן.
.
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כלהלן:
ככלל ניתן לאמץ להליך הפירוק הזמני את המבחנים המנחים את בית-המשפט במתן סעדים זמניים כקבוע בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי.
הכף נוטה להורות על מינוי מפרק זמני כאשר הוכח שיש בסיס מוצק לבקשת הפירוק ובנוסף הוכח כי קיים חשש שאם לא יינתן הסעד של מינוי מפרק זמני, אזי עד לדיון בבקשת הפירוק עלולות להתבצע בחברה פעולות חד-צדדיות אשר יפגעו בנושים ובנסיבות אלה יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו.
על בית-המשפט הדן בבקשה לפירוק זמני לבחון אם קיים סעד חלופי פחות חמור אשר ניתן להסתפק בו בהשוואה למתן צו לפירוק זמני.
במקרה זה, יש לקבל את הבקשה ולמנות לחברה מפרק זמני. שכן, קיימות אינדיקציות רבות לחדלות הפירעון של החברה, לכל הפחות באופן אשר העביר את הנטל להוכיח כי החברה חדלת פירעון אל כתפי החברה.
במקרה זה, הנטל להוכיח כי היא אינה חדלת פירעון לא הורם על-ידי החברה, ולו במקצת.

החלטה

1. ביום 18.10.2015 הוגשה לבית-משפט זה בקשה לפירוק חברת קלע – הקרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ (להלן: "החברה"). הבקשה הוגשה על-ידי נושה של החברה, מר אורי רוטשטיין (להלן: "המבקש"). בד בבד עם בקשת הפירוק, הוגשה גם בקשה בהולה במעמד צד אחד לפירוק זמני של החברה, היא הבקשה שבפניי (להלן: "הבקשה").

הבקשה

2. בבקשה, אשר נתמכה בתצהירו של המבקש, נטען כי החברה הינה חברה פרטית בבעלותו המלאה של מר אמיר ברמלי (להלן: "ברמלי"). עוד נטען בבקשה כי עיסוקה המרכזי של החברה "הינו השקעות פיננסיות קצרות מועד, במסגרתן מועברים ללווים כספים לתקופה קצרה ביותר… וזאת בתמורה להחזר הסכומים בתוספת עמלה מוסכמת".

כמו כן נטען כי החברה מהווה חלק מקבוצת חברות בשליטתו של ברמלי (להלן: "קבוצת ברמלי"), במרכזן חברת רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (להלן: "רוביקון").

3. אשר לעילת הפירוק נטען בבקשה כי החברה נקלעה "לחדלות פירעון מובהקת, אשר הביאה אותה לאי-עמידה בחבויות שוטפות בהתאם לאיגרות-חוב אשר הנפיקה, הן לטובת המבקש והן לטובת נושים אחרים".

בהקשר זה ציין המבקש כי בינו לבין החברה ורוביקון נחתם ביום 5.8.2013 הסכם הלוואה מגובה באגרת-חוב (נספח 4 לבקשה, להלן: "אגרת-החוב"), במסגרתו רכש המבקש מן החברה אגרת-חוב בסך של 305,000 ₪, כאשר להלוואה זו נקבעו תנאי החזר ותשלומי ריבית.

ביום 13.7.2015, "עקב חשש שהתעורר בליבו בכל הנוגע לחברה, התנהלותה ונכסיה", פעל המבקש בהתאם לתנאי אגרת-החוב וביקש מן החברה לפדות את אגרת-החוב במלואה, בתוספת ריבית (נספח 5 לבקשה). דא עקא, המועד הקבוע באגרת-החוב לביצוע פדיון זה על-ידי החברה חלף והתשלום לא בוצע, וזאת למרות שהחוב אינו שנוי במחלוקת, לטענתו של המבקש. בהקשר זה הוסיף המבקש וטען כי חובות בגין אגרות-חוב הינם חובות אשר קשה מאד לעורר מחלוקת ממשית בעניינם.

4. אשר לכלל עסקי החברה וכלל הנושים טען המבקש כי במקביל לעניינו שלו הלכו והתרבו האינדיקציות לכך שהחברה נתונה בקשיים, כי היא אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה השוטפים וכי משקיעים רבים נוספים מצויים במצב דומה לזה של המבקש. לטענת המבקש, בשבוע שקדם להגשת הבקשה התברר כי החברה לא הצליחה לעמוד בתשלומי הריבית השוטפים עבור אגרות-חוב רבות של לקוחותיה ואף ביקשה דחיית תשלומים, דבר המעיד אף הוא על קשייה.

יתרה מכך, נטען כי החברה וברמלי פועלים בחוסר שקיפות, מסרבים לחשוף את היתרות העומדות לרשות החברה ולרשות קבוצת ברמלי בכלל, וזאת בניגוד להבטחות שונות, ובעיקר נוקטים צעדים, המהווים ניסיון מובהק להעדפת נושים.

עוד נטען, כאמור, כי החברה "מגלגלת" סכומים ניכרים של כספים נזילים, המועברים ומוחזרים לצדדי ג' בתכיפות גבוהה. בנסיבות אלה, ובפרט נוכח הקשר ההדוק של החברה לחברות אחרות בבעלות ברמלי והעדר השקיפות מצידם של החברה וברמלי, הרי שקיים חשש כבד כי החברה מבריחה את נכסיה ומערבת בין נכסיה לבין נכסים של חברות אחרות בקבוצת ברמלי.

בהקשר זה נטען עוד בבקשה כי באמצעי התקשורת פורסם לאחרונה כי הרשות לניירות ערך פתחה בהליכים נגד קבוצת ברמלי, בטענה כי עסקיו של ברמלי, לרבות החברה, הינם בבחינת "פירמידה" (נספח 3 לבקשה).

ההליכים המוקדמים

5. כאמור, הבקשה הוגשה במעמד צד אחד ביום 18.10.2015. באותו יום ניתנה החלטתי לפיה:

לאחר שעיינתי בבקשה לא מצאתי מקום למנות מפרק זמני במעמד צד אחד, דבר המהווה סעד קיצוני ביותר. אני ערה כמובן לטענת בא-כוח המבקש, לפיה יש למנות מפרק זמני על מנת למנוע נזקים בלתי-הפיכים. ברם, בשלב זה אני סבורה כי ניתן להשיג את המטרה באמצעות הסתפקות בסעד קיצוני פחות, קרי צו זמני לאיסור דיספוזיציה בנכסי החברה, תוך קיום דיון דחוף בבקשה במעמד הצדדים.
אשר-על-כן, ניתן בזאת צו זמני האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכסי החברה, בין במישרין ובין בעקיפין, ובפרט צו זמני האוסר על העברות פיננסיות כלשהן מצד החברה, בין אם לבעל השליטה, מר ברמלי, ולחברות שבשליטתו הישירה והעקיפה, ובין אם לכל צד ג' שהוא.
לא מצאתי מקום לפי שעה להורות על כניסה לחצרי המשיבה, שכן בכך יש הלכה למעשה משום היעתרות לבקשה למינוי מפרק זמני אף אם הדבר אינו מוגדר כך.

בהמשך לכך נקבעה הבקשה לדיון במעמד הצדדים למחרת היום, ביום 19.10.2015.

6. לאחר שהמשיבה לא מסרה את תגובתה לבקשה לפני הדיון, אף שניתנה לה ארכה להגשתה וזו התחייבה להגישה בבוקר הדיון, הוריתי על דחיית הדיון ליום 20.10.2015.

יצוין כי במועד המקורי של הדיון (19.10.2015), שעה שהתנהל בפניי דיון אחר, התייצבו באולמי נושים נוספים של החברה אשר ביקשו ליטול חלק בדיון ולא היו מודעים לדחייתו. בנסיבות אלה, הודעתי לאותם נושים כי הדיון נדחה ונקבע למחרת היום.

עוד יצוין כי תגובת החברה נמסרה לבסוף בערבו של יום 19.10.2015, ונתמכה בתצהיר קצר של ברמלי אשר אליו לא צורפו נספחים כלשהם.

7. בבוקר הדיון הנדחה ביום 20.10.2015 הובאה בפניי בקשה משותפת מטעם המבקש והחברה לדחיית בקשת הפירוק (להלן: "הבקשה המשותפת"). בבקשה המשותפת צוין כי הצדדים ליבנו את המחלוקות ביניהם ולפיכך יש לדחות את הבקשה לפירוק החברה ללא צו להוצאות, לבטל את הסעדים הזמניים שניתנו על-ידי בית-המשפט ולהורות על סגירתו של התיק.

אף-על-פי-כן, קבעתי בהחלטתי כי התייחסות לבקשה המשותפת תיעשה בדיון וכי הדיון יתקיים כמתוכנן. ברקע החלטתי זו עמדו טענותיו הנ"ל של המבקש עצמו, לפיהן החברה מגיעה להסדרים שונים עם נושיה באופן המעלה חשש ברור להעדפת נושים ובניגוד גמור ללשונה של איגרת-החוב עצמה, הקובעת בסעיף 4 כי "כל אגרות החוב מסדרה זו תעמודנה פרי-פסו זו לזו מבלי שתהיה כל זכות עדיפה לאחת על פני האחרת".

בהקשר זה תצוין עוד החלטת כבוד השופט א' גרוניס (כתוארו אז) בהמ' 320/95, ת"א (מחוזי-ב"ש) 1044/94 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' אבני אשקלון מוצרי מלט לבניה ופיתוח בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (20.6.1995), בה צוין כי במקרה כזה ראוי שבית-המשפט יימנע ממחיקתה של בקשת פירוק לפני הדיון בבקשת הפירוק (באותו מקרה אף נמחקה בקשת הפירוק עובר לדיון בה, מבלי שנשמעו נושים אחרים, ובית-המשפט קבע כי אין בכך כדי לפגוע בזכותו של נושה אחר לבוא בנעלי המבקש המקורי מכוח תקנה 10 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 (להלן: "תקנות הפירוק")). עוד נקבע באותה החלטה כי בהתאם לסעיף 265 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), יום הגשתה של בקשת הפירוק נחשב כיום תחילתו של הפירוק, ומכאן נודעת חשיבות רבה לתאריך המקורי של בקשת הפירוק ולמועד הדיון בבקשה, המפורסם ברבים עם הגשת בקשת הפירוק. ראו גם פש"ר (ת"א) 1145/04 שגב ואח' נ' זאבי נאמנות ומימון (1959) בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (21.10.2004).

ואמנם, לדיון ביום 20.10.2015 התייצבו המבקש וכן נושים ומשקיעים נוספים.

8. בפתח הדיון בפניי ביום 20.10.2015 הודיע ברמלי על שחרורו מייצוג של בא-כוחו, עו"ד ד' פורר ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

בנסיבות אלה – ולאור דבריו של ברמלי במהלך הדיון, לפיהם "יש פה סוגיה סבוכה זה נפל עלי כרעם ביום בהיר. כל הבקשה הזויה. מדובר בחברה שמנוהלת עם 180 מיליון ₪, עם מאות עובדים. אני לא בקיא בסוגיות המשפטיות, אני לא בקיא במצב הזה. הקרן עומדת בכל ההתחייבויות שלה. אני מבקש לדחות את הדיון למחר, אני אשיג ייצוג למחר" – הוריתי על דחיית הדיון ליום 22.10.2015, תור הותרת צו איסור הדיספוזיציה על כנו. כמו כן קבעתי בהחלטתי כי החברה תתייחס להצעה שהעלה בא-כוח המבקש במהלך הדיון, לפיה כספי הריבית אשר על החברה לשלם יופקדו בקופת בית-המשפט בצירוף רשימת משקיעים חסויה.

התגובות לבקשה

9. כאמור, תגובת החברה הוגשה ביום 19.10.2015, ונתמכה בתצהיר קצר של ברמלי (להלן: "התצהיר"). לתצהיר לא צורפו נספחים כלשהם, כגון תיאור עסקי החברה, תיאור השקעותיה ונכסיה של החברה, דוחות כספיים, דוח תזרים מזומנים צפוי, אסמכתאות ביחס להיקף הנטען של העסקת עובדים בחברה (180 עובדים) וכיו"ב. כמו כן לא צורפה כל אסמכתא לטענה שנשמעה בפניי, לפיה רוביקון ערבה לחובות החברה. עוד יצוין כי התצהיר לא אומת על-ידי עורך-דין ונכתב בתגובה כי תצהיר מאומת יוגש במהלך הדיון בפניי, אלא הדבר לא נעשה על-ידי ברמלי ובא-כוחו והתצהיר נותר בתיק כשאינו מאומת.

בתצהיר הוצהרו הדברים הבאים ביחס לחברה:

החברה אינה חדלת פירעון. החברה נקלעה בעת האחרונה למצב סבוך ומורכב, וזאת בעקבות פרסומים שונים באמצעי התקשורת. יחד עם זאת אין לטעות – החברה בת פירעון באופן מובהק. החברה היא חלק מקבוצת רוביקון… שלה נכסים בשווי מאות מיליוני ₪.

החברה… היא זרוע שיתוף המשקיעים בקבוצת רוביקון, המקיימת פעילות של ייזום ובנקאות השקעות ומהווה פלטפורמה להנגשת השקעות פיננסיות וריאליות בתחומים שונים ובמסלולים מגוונים. קרן קלע פעילה בעולם ההשקעות בישראל מתוך אמונה שהוא אינו שמור רק לטייקונים, ומאפשרת למשקיעים הזדמנות שווה להיחשף לאפשרויות השקעה חדשות ובעלות סיכוי לתשואות גבוהות מהממוצע. כך, בקרן קלע יכול כל משקיע, גם ללא ניסיון קודם, להיות שותף להצלחות עסקיות שבדרך כלל שמורות רק לטייקונים ולמשקיעים מנוסים. לחברה נכסים פיננסיים בהיקף של עשרות מיליוני ₪ והיא בת פירעון.

עם זאת, כאמור, לאמירות כלליות ומעט מעורפלות אלה לא הובאה כל תמיכה אחרת בתצהיר, אשר יתרתו הוקדשה לטענות ביחס לחוב הספציפי של המבקש, ובפרט לטענה כי מדובר בפירעון מוקדם של איגרת החוב, המותר על-פי תנאיה, אך מחייב את הפקדת איגרת-החוב בידי החברה 5 ימי עסקים לפני מועד התשלום.

עוד נטען בתצהיר כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של החברה, המעסיקה 180 עובדים, אשר קבלת הבקשה ומינוי מפרק זמני תוביל אותה לעברי פי פחת תוך פיטורי עובדיה, איון שוויה, אבדן אמון משקיעיה והותרת נושיה בפני שוקת שבורה. כל זאת, כאשר לטענת החברה לא ייגרם למבקש כל נזק מאי-מתן הצו.

עוד יצוין כי עד למועד הדיון לא התייחסה החברה בכתב להצעת בא-כוח המבקש, לפיה כספי הריבית אשר על החברה לשלם יופקדו בקופת בית-המשפט בצירוף רשימת משקיעים חסויה.

10. ביום הדיון, 22.10.2015, הוגשה תשובת המבקש לתגובת החברה. מתשובה זו עלה כי על אף הבקשה המשותפת, המבקש עומד על בקשתו ואף טוען כי הנימוקים לה התחזקו "עשרת מונים" (כלשונו) מאז הוגשה, ובפרט התייצבות נושים נוספים אשר טענו כי לא קיבלו את כספם, אופן התפטרותו של בא-כוח החברה בפתח הדיון ביום 20.10.2015 ובעיקר העדר התשובה מצד החברה להצעת בא-כוח המבקש בנוגע להפקדת כספי הריבית, וזאת למרות הצהרתו במהלך הדיון בפניי כי החברה מסוגלת לכך.

כמו כן שב המבקש וטען כי החוב אינו יכול להיות שנוי במחלוקת וכי החברה הודתה בעצם קיום החוב ובכך שעל-פי תנאי איגרת-החוב המבקש זכאי לפירעון מוקדם של החוב אם רצונו בכך.

11. עוד יצוין כי ביום הדיון הוגשה בקשת נושה בשם יעקב ניזרי להשתתף בדיון לפי תקנה 8 לתקנות הפירוק וכן הוגשה בקשה לצירוף לתיק של ארבעה משקיעים אחרים המיוצגים על-ידי עו"ד מור, כאשר נעתרתי לשתי בקשות אלה.

הדיון בבקשה ביום 22.10.2015

12. בפתח הדיון בפניי בבקשה ביום 22.10.2015 ציין ברמלי כי הוא והחברה אינם מיוצגים. זאת, למרות שהדיון נדחה, כאמור, על מנת לאפשר ייצוג לחברה. כמו כן התברר כי ברמלי התייצב לדיון לבדו וללא גורמים מסייעים כלשהם, כגון איש כספים מטעמה של החברה או הקבוצה וכיו"ב.

במהלך הדיון לא הכחיש ברמלי את קיומם של חובות לחברה כלפי נושיה. ברם, הוא שב וטען בפניי באופן כללי כי "…גם קרן קלע וגם רוביקון יכולה ועומדת בכל ההתחייבויות שלה. זה שנעשים בימים אלה מאמצים רבים גם מאמצי צייד… מה שאני מבקש היות ואנחנו יכולים עדיין לעמוד בכל העסקאות שלנו, אנחנו לא אומרים סתם סיסמאות. יש פה חברה שיש לה רכוש במיליוני שקלים יש פה כמה נושים בודדים. החברה מקיימת פעילות קרוב לעשור. עומדת בדייקנות".

עם זאת, ברמלי נחקר בפניי על תצהירו, וכאמור לא השכיל למלא הצהרות כלליות אלה בתוכן ממשי כלשהו או לשפוך אור של ממש על אופן פעילות החברה ועל המודל העסקי שלה:

ש: תאמר לביהמ"ש האם ישנם משקיעים, אני מבקש לציין שהם מלווים, הם לא שותפים ברווחים. האם ישנם מלווים אשר תובעים את הקרן בגין אי החזרת ההלוואה שניתנה לקרן.
ת: כן.
ש: באיזה סכומים.
ת: בערך 1.5 מיליון ₪.
ש: כמה כסף הקרן אמורה לשלם ריבית היתה אמורה לשלם שבוע שעבר?
ת: 1,490,000 ₪.
ש: אתה יכול להפקיד סכום של 3 מיליון ₪ בקופת ביהמ"ש היום.
ת: כן.
בכפוף לזמני פעילות הבנק.
ש: נכון שרוביקון ערבה לכל ההתחייבויות המלווים.
ת: כן.

ש: אתה יכול להצהיר מה שווי נכסי הקרן נטו? אמרת שחייבים 3 מיליון ₪ נכון להיום. אני חושב שמה שאתה אומר לא נכון.
ת:זה אתה אומר.
ש: אז מה גובה החובות שלכם.
ת: אני יכול לברר. אני מבקש שיבהיר לי.
ש: אתה רשאי לעגל בעשרות אלפי שקלים, מבחינתי זה מספק אותי. כמה כסף גייסת בקרן הזו.
ת: סדר גודל של 200 מיליון ₪.
ש: זאת אומרת שהיום יש חוב שלא אמורים להיפרע של הקרן למלווים שלה, 200 מיליון ₪ בערך.
ת: 174 מיליון ₪.
ש: אתה יכול להראות מסמך אחד שלחברה הזו יש נכסים ב-150 מיליון ₪.
ת: לשאול על החברה הזו זה לא להבין את המודל העסקי.
ש: אני מדבר על החברה הזו.
ת: זה חוסר הבנה מוחלט. אני אסביר. קרן קלע היא חברה שמשתפת משקיעים בהשקעות של רוביקון ויש כמה קרנות שנקראות קרן קלע זה מותג שמשתף משקיעים גם בעסקאות ספציפיות. הקרנות מגייסות את ההון ורוביקון מתפעלת את הפעילות. לכן רוביקון ערבה להסכם ועומדת מאחורי כל ההתחייבויות של קרן קלע. לשאלת ביהמ"ש: אני לא חושב שיש לנו את כתב הערבות.

ש: שאלתי אותך רק על הקרן לא על רוביקון. לקרן יש 160 מיליון ₪.
ת: מה פתאום. ברוביקון יש מעל 500 מיליון ₪. רוביקון ערבה על הקרן הזו, והיא מתפעלת את ההשקעות כחלק מהמודל העסקי. יש פה חוסר הבנה.

כב' השופטת אני מבקש להבהיר, שיתנו לי רבע שעה אני אמציא מסמכים שמראים שיש לרוביקון נכון למספר שבועות קודם או חודשים קודם מעל 500 מיליון ₪ נכסים, אני יכול להראות את ההתחייבויות שהוא נתן, אני יכול להתחייב להעמיד בקופת ביהמ"ש כל חוב ששנוי במחלוקת שינתן עליו דיון אם מגיע או לא. אנחנו מתנהלים באווירה שמשחררים לטרף.
היום לא הבאתי שום מסמכים.
לשאלת ביהמ"ש: למה אדוני לא הביא שום מסמך היום לדיון?
ת: כי לא עלה בדעתי כי חברה עם פעילות כזו וטענות עם היקפים כאלה שמספר כל כך מצומצם של משקיעים שחלקם טוענים שהגיע מועד הפירעון שלהם הם אלה שיגרמו לפירוק חברה ויגרמו למאות פיטורים. מדובר בקרן שיש בה מעל 300 משקיעים. יש בה מעל 180 עובדים.

ש: יש פה סמנכ"ל כספים.
ת: לא הגיע לכאן סמנכ"ל הכספים.
לשאלת ביהמ"ש: למה לא חשבת שיכול לבוא מישהו שבקיא בכספים? איזה דיון אדוני חשב שיהיה היום?
ת: אני חשבתי שאם יש נושים שחושבים שיש חוב במחלוקת נפקיד אותו בקופת ביהמ"ש. יש תשלומי ריבית שהציע כבודה לשלם אין לי בעיה, אני מעדיף לשלם ל-300 משקיעים.

בהמשך החזיק ברמלי במסמך מסוים של חברת BDO, שקיבל במהלך הדיון מאחד הנוכחים באולם. אלא שמסמך זה לא הוגש כמוצג, אינו נמצא בידי בית-המשפט ועל כל פנים ככל הנראה אינו מהווה מסמך פורמאלי אשר יש בו כדי לשפוך אור על מצבה של החברה.

כמו כן, כמצוטט לעיל, ברמלי סירב, למעשה, להתייחס לנכסיה של החברה וכל אימת שנשאל על כך השיב בנוגע לנכסיה של רוביקון.

13. עוד יצוין כי אף לדיון זה התייצבו נושים ומשקיעים נוספים של החברה מלבד המבקש. שניים מהם (מר קלפנר ומר גרין) טענו בפניי כי אף הם לא זכו לקבל את כספם.

כמו כן הוצגו בפני ברמלי במהלך חקירתו שני צ'קים מקוריים של החברה בסכומים משמעותיים, האחד על סך של 612,700 ₪, שמועד פירעונו ליום 15.9.2015, והשני על סך של 568,675 ₪, שמועד פירעונו ליום 15.10.2015. צ'קים אלה נמשכו לפקודת מר גרין ולא כובדו על-ידי הבנק בהעדר כיסוי מספיק (אכ"ם), כאשר ברמלי הודה בתשובה כי חשבון הבנק של החברה כמעט ואינו פעיל.

לעומתם, שני משקיעים אחרים (מר נאור ומר הדר) טענו בפניי כי עד כה לא חוו קשיים כלשהם בקבלת כספם בחזרה מן החברה.

14. טענה אחרת, הנוגעת למודל העסקי של החברה ולמבנה קבוצת ברמלי, נשמעה במהלך הדיון מפיו של עו"ד מור – אשר ייצג כאמור קבוצה של משקיעים בחברה וכן מייצג משקיעים בקרן אחרת מקבוצת ברמלי, הנקראת קרן להשלמות הון לבטוחות.

לטענת עו"ד מור – הדומה לטענותיו הנ"ל של ברמלי בחקירתו – קבוצת ברמלי בנויה מאשכול של חברות, לרבות החברה. לחברות אלה אין כמעט נכסים משל עצמן, אלא הן משמשות למעשה כגורם שיווקי וכ"צינור", או מעין מתווכות, ותפקידן לגייס כספים ממשקיעים או מלווים ולהעבירם לחברת האם (ככל הנראה הכוונה לרוביקון – א.ל.ע.), אשר היא זו אשר מבצעת את פעילות ההשקעה עצמה והיא בעלת הנכסים הנרכשים בכספי המשקיעים או המלווים.

בנסיבות אלה טען עו"ד מור כי פירוקה של החברה לא יועיל כלל למשקיעים ואף עלול ליצור אפקט של "כדור שלג" אשר יביא בסופו של עניין לקריסת הקבוצה כולה, שכן "הנושים… ניזונים מאותה קופה בדיוק ועל כן מתן צו לחברה אחת עלול לפגוע בהכרח בנושי חברה אחרת שעדיין לא הגישו בקשת פירוק".

עו"ד מור סבר אפוא כי הדרך הנכונה לפעול במקרה זה אינה באמצעות מינוי מפרק זמני לחברה, כי אם באמצעות הותרת צו איסור הדיספוזיציה על כנו ומינוי משקיף מטעם בית-המשפט, אשר ידווח לבית-המשפט בדו"ח חסוי על מצב החברה ויסייע בגיבוש הצעות לפתרון המצב, ובפרט יעמוד על השאלה אם לקבוצה כולה יש נכסים בהיקף כזה שיאפשר את פירעון חובות נושי החברה. בד בבד ביקש עו"ד מור שהות כדי לשקול הגשת בקשת פירוק נגד יתר החברות בקבוצת ברמלי.

יצוין כי להצעה זו הצטרפו, בגרסה כזו או אחרת, עו"ד שטיינברג, אשר ייצג משקיעה שביקשה להישאר בעילום שם; עו"ד אלבוים, אשר ייצג נושה של החברה שכבר שלח לה הודעת פירעון מוקדם ואמור לכאורה לקבל את כספו בתקופה הקרובה; המשקיע מר כהן; ולמעשה גם בא-כוח המבקש עצמו בשלב מסוים במהלך הדיון (אם כי זה חזר בו לבסוף ועמד על בקשתו למינוי מפרק זמני).

בנוסף לכך הועלתה הצעה למתן צו זמני להקפאת ההליכים כנגד החברה תוך מינוי נאמן לגיבוש הסדר לחברה.

15. באת-כוח הכונס הרשמי, מצידה, הדגישה כי הנטל הועבר לכתפי החברה להוכיח כי היא ברת-פירעון, אך זו לא הציגה מסמכים נדרשים ומהותיים לעניין כושרה ואיתנותה וכן לא הציגה כל אסמכתא לערבות של רוביקון לחברה, ולפיכך הוכח למעשה כי החברה חדלת פירעון. עם זאת, באת-כוח הכונס הרשמי הצטרפה לגישה לפיה יש למנות לחברה משקיף תוך הותרת צו איסור הדיספוזיציה על כנו.

16. מכאן החלטתי.

דיון והכרעה

17. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ושמעתי את טענות הצדדים, לרבות את חקירתו של מר ברמלי על תצהירו, הגעתי לכלל דעה ברורה כי במקרה זה יש לקבל את הבקשה ולמנות לחברה מפרק זמני.

18. כידוע, סמכותו של בית-המשפט למנות מפרק זמני קבועה בסעיף 300(ב) לפקודת החברות, כדלקמן:

בית המשפט רשאי לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ולפני שניתן צו פירוק למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר להיות מפרק זמני.

19. הפסיקה פיתחה מספר כללים ביחס לקיום התנאים המצדיקים היעתרות לבקשה למתן צו פירוק זמני. ככלל ניתן לאמץ להליך הפירוק הזמני את המבחנים המנחים את בית-המשפט במתן סעדים זמניים כקבוע בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מבחנים אלה בעיקרם הם: האחד, קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, קרי, סיכויי ההליך העיקרי; והשני, מבחן מאזן הנוחות, קרי הנזק שייגרם לחברה אם יינתן הצו הזמני לעומת הנזק שייגרם למבקש הצו הזמני אם בקשתו תידחה. לעניין זה נוטה הכף להורות על מינוי מפרק זמני כאשר הוכח שיש בסיס מוצק לבקשת הפירוק ובנוסף הוכח כי קיים חשש שאם לא יינתן הסעד של מינוי מפרק זמני, אזי עד לדיון בבקשת הפירוק עלולות להתבצע בחברה פעולות חד-צדדיות אשר יפגעו בנושים ובנסיבות אלה יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו. ראו, למשל, פר"ק 37456-06-14 שירי ואח' נ' אורכית תקשורת בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (29.6.2014, להלן: "עניין אורכית").

20. הזהירות בה יש לנקוט בנוגע לבקשה למינוי מפרק זמני הוצגה היטב על-ידי כבוד סגן-הנשיא א' אורנשטיין בעניין אורכית:

…צו למינוי מפרק זמני לחברה הינו פוגעני שכן הוא עלול לחרוץ את גורל החברה מחמת שלאחר הינתנו יקשה ביותר על החברה לצאת מהליך הפירוק הזמני, ולרוב יוביל הצו הזמני לפירוק. משכך, שומה על בית המשפט להקפיד ביתר שאת על התקיימות המבחנים הדרושים למתן צו הפירוק הזמני, בטרם שיינתן ותוך מתן הדעת בין היתר גם לפגיעה בעובדי החברה, קהל הלקוחות, הספקים וכדומה.

…אין בעצם העובדה שהוגשה בקשת פירוק וגם אם דומה שהחברה הגיעה לחדלות פירעון, כדי להקים מסד מספק למנות מפרק זמני. לדידי גם אם נראה שהחברה נמצאת במצב של חדלות פירעון, לא ימהר בית המשפט להעניק סעד של מפרק זמני אם אין סיבה מספקת למנוי. על מבקש הפירוק הזמני להצביע על דבר מה נוסף, התומך בבקשה ולא די בכך שהחברה הגיעה לסוף דרכה. לא אחת מובאות לפניי בקשות לפירוק חברות ובצידן בקשות למינוי מפרק זמני, כאשר על פני הדברים נראה שאכן לא יהיה מנוס בעת הדיון בבקשת הפירוק ליתן צו לפרק את החברה. עם זאת, איני רואה מקום להסתפק רק בכך שקרוב לוודאי שהחברה תפורק כדי להעניק את הסעד הזמני המבוקש. קבלת בקשות לפירוק זמני ללא שיש בצידן טעם ענייני התומך בבקשה, מהסוג שהצבעתי לעיל, דינן להידחות. על המבקש לשכנע את בית המשפט בראיות מספקות שקיימות נסיבות המצדיקות היעתרות לבקשת הפירוק הזמני…
לכן, לשיטתי, ככל שמבקש הפירוק הזמני לא יצביע על בסיס ענייני המצדיק את הפירוק הזמני, אזי לא יהיה די בטענתו שממילא החברה חדלת פירעון וכי ביום הדיון יינתן צו פירוק, כדי סיפק למנוי מפרק זמני.

משכך, מסקנתי הינה שעל מבקש הפירוק הזמני לשכנע את בית המשפט בנחיצות הפירוק הזמני, ואין להסתפק בסיכוי לקבלת בקשת הפירוק, גם אם הסיכוי שייתן צו פירוק הוא גדול.

כמו כן על בית-המשפט הדן בבקשה לפירוק זמני לבחון אם קיים סעד חלופי פחות חמור אשר ניתן להסתפק בו בהשוואה למתן צו לפירוק זמני.

21. כאמור, לדעתי, אף אם ניישם על המקרה שבפנינו את המבחן המחמיר שהוצב בעניין אורכית, נגיע למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולמנות לחברה מפרק זמני.

22. בבסיס החלטתי עומדת כמובן העובדה הפשוטה – אשר דומה כי אין עליה כל חולק – לפיה קיימות אינדיקציות רבות לחדלות הפירעון של החברה, לכל הפחות באופן אשר העביר את הנטל להוכיח כי החברה חדלת פירעון אל כתפי החברה.

האינדיקציות לחדלות הפירעון כבר פורטו לעיל, ואין לי אלא לחזור עליהן: ראשית, עניינו של המבקש עצמו, כאשר החברה לא חלקה על החוב כלפיו ודומה כי חזרה בה מטענתה כי מועד פירעון החוב לא הגיע בשל אי-הפקדת אגרת-החוב בידי החברה (ועל כל פנים אני דוחה טענה זה מן הנימוקים שהובאו בתשובת המבקש); שנית, דבריהם של נושים אחרים במהלך הדיון, אשר מסרו (אף כי לא באופן פורמאלי בכתב ובליווי תצהיר) כי לא זכו לקבל את כספם, כאשר טענות אלה לא הוכחשו על-ידי ברמלי; שלישית, הצגתם של צ'קים של החברה בסכומים משמעותיים אשר חוללו לאחרונה בהעדר כיסוי מספיק, כמו גם הודאתו של ברמלי כי חשבון הבנק של החברה אינו פעיל; רביעית, העובדה כי ברמלי הודה בחקירתו כי החברה הייתה אמורה לשלם בשבוע שעבר תשלומי ריבית בסך של כ-1.5 מיליון ₪ וכי באופן כללי לחברה התחייבויות בסך של כ-174 מיליון ₪.

23. אשר לדרישת אותו "דבר מה נוסף" אותה הציב כבוד סגן-הנשיאה א' אורנשטיין בעניין אורכית, הרי שבעיניי הוא קיים במקרה זה לנוכח העדר השקיפות ביחס לעסקי החברה והקבוצה והאופן הבעייתי מאד (בלשון המעטה) בו טיפלו החברה וברמלי בעניין כה גורלי ורציני כבקשת פירוק החברה.

אכן, הנטל להוכיח כי היא אינה חדלת פירעון לא הורם על-ידי החברה, ולו במקצת, וגם כאן הדברים כבר פורטו לעיל והם בולטים אף יותר בהשוואה להוכחות שהביא המבקש לחדלות הפרעון כשלעצמן: ראשית, התייצבותו של ברמלי לדיון ללא ייצוג וללא כל סיוע אחר, כגון של איש כספים מטעמו, וזאת על אף שניתנה לו שהות מספקת אך ורק לשם הסדרת הייצוג ולמרות שלטענתו אין לחברה למעשה קושי לממן ייצוג כזה; שנית, אי-המצאת ולו בדל מסמך אשר ישפוך אור על מצבה הכספי של החברה, מבנה הקבוצה והקשרים בין החברות השונות בה, המודל העסקי של החברה והקבוצה, העסקת העובדים בחברה וכיו"ב; שלישית, אי-המצאת כל מסמך אשר יבטא את ערבותה של רוביקון להתחייבויות החברה כלפי נושיה; רביעית, סירובו של ברמלי, למעשה, להתייחס לנכסיה של החברה ותחת זאת מתן תשובות ביחס לנכסיה של רוביקון (שאף הן לא היו מגובות בראיות כלשהן).

אכן, למעשה, הטיעון היחידי בפיו של ברמלי היה האמירה עליה חזר כמעין "מנטרה" במהלך שני הדיונים בפניי, לפיה הוא מוכן להפקיד כספים בקופת בית-המשפט. אלא שכאמור, טענה זו נטענה בעלמא ולא גובתה ברשימת משקיעים כלשהי וברשימת התחייבויות החברה התלויות ועומדות, באופן שבו ניתן יהיה לוודא כי כל המשקיעים הזכאים לכך יזכו לקבל את כספם, ובאופן שוויוני. כאמור, הצעה כזו עמדה בפני ברמלי בתום הדיון הראשון בפניי, ואם כוונתו בעניין זה הייתה רצינית, היה עליו להשקיע מאמץ בעניין ולהניח בפני בית-המשפט, הנושים והמשקיעים הצעה מגובשת ומסודרת.

במאמר מוסגר יצוין עוד בהקשר להצעה להפקיד כספים בקופת בית-המשפט כי בסעיף 4.1 להסכם ההלוואה בין המבקש לחברה נוסח באופן עמום למדי כי "המשקיע יקבל החזר חודשי בגין קרן האג"ח בהיקף של הערך היחסי הנגזר מהריבית השנתית". כמו כן ברמלי ציין בחקירתו כי "לשאלת ביהמ"ש האם החוזים הם סטנדרטים? אני משיב: זה מחולק לפי סדרות ומסלולים וכל מסלול יש תנאים שונים בהתאם לאפיק השקעה". בנסיבות אלה אני סבורה כי אף אם אכן היה בכוונתה של החברה להפקיד כספים בקופת בית-המשפט, הרי שאופן חישובם, תוך הבטחת עניינם של כל הנושים, לא היה מהווה משימה פשוטה כלל ועיקר.

24. בנסיבות אלה, קרי האפלה המוחלטת בה ניצבים בית-המשפט, הנושים והמשקיעים – וזאת גם לאחר הגשת תגובה בכתב מטעם החברה אשר נתמכה בתצהירו של ברמלי וקיום שני דיונים בפני בית-המשפט לרבות חקירתו של ברמלי על תצהירו – אני סבורה כי במצב שהחברה נקלעה אליו יש למנות לה מפרק זמני לו יהיו נתונות כל הסמכויות הדרושות לשם טיפול בענייני החברה ומקסום ההחזר לנושיה ומשקיעיה.

אכן, אופן הטיפול של ברמלי והחברה בעניין זה, כמו גם הטענה – שלא הוכחשה על-ידי ברמלי – כי מדובר במערך מורכב ומסועף של חברות בקבוצה והתקשרויות בינן לבין עצמן, יוצרים חשש כבד כי אי-מתן צו למינוי מפרק זמני יגרום לפגיעה ניכרת בנושים ולמצב שבו כאשר ימונה מפרק קבוע לחברה "יהיה קושי בידי בעל התפקיד והנושים להתחקות אחר הפעולות שנעשו בתקופה שערב הפירוק ומכל מקום יהיה עליהם להתגבר על משוכות קשות" (בהתאם לאחת הדוגמאות שהובאו על-ידי כבוד סגן-הנשיאה א' אורנשטיין בעניין אורכית כמצדיקות מתן צו פירוק זמני).

25. לכך יש להוסיף את העובדה שכבר צוינה לעיל, לפיה ככל הנראה לחברה נושים מסוגים שונים, בעלי אינטרסים שונים (ובלשונו של ברמלי שצוטטה לעיל "סדרות ומסלולים שונים"). ואמנם, עובדה זו אף באה לידי ביטוי, ולו בזעיר אנפין, במהלך הדיון בפניי, בו השמיעו כאמור נושים שונים דעות שונות ביחס לדרך הנכונה, לדעתם, לטיפול במצב שנוצר.

עובדה זו, קרי ריבוי הנושים והאינטרסים, מחזקת ללא ספק את המסקנה אליה הגעתי ביחס למתן צו לפירוק זמני וביחס לצורך למנות גורם אובייקטיבי בעל סמכויות פעולה, אשר טובת כלל הנושים לנגד עיניו.

26. אשר לסעד החלופי ולשאלה האם במקרה זה יש לנקוט בצעד הקיצוני של מינוי מפרק זמני או שמא ניתן להסתפק בצעד מתון יותר, כגון מינוי משקיף וכיו"ב, הרי שכאמור לעיל, אני סבורה כי במקרה זה אין להסתפק במינוי בעל תפקיד חסר סמכויות ניהול וביצוע.

אכן, ככלל, מינוי בעל תפקיד חסר סמכויות ביצוע (כגון משקיף לענייני החברה, שהוא יציר הפסיקה), מתאים למצבים גבוליים, בהם חדלות הפירעון של החברה לא הוכחה באופן מלא וברור, החברה והנהלתה מתפקדות וקיים אופק ביחס להמשך ניהול עסקיה של החברה. השוו, למשל, לאופן מינוי המשקיף בפר"ק 36681-04-13 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ואח' נ' אי. די. בי. חברה לפתוח בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (30.4.2013) וכן בפר"ק 26836-07-14 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (4.9.2014).

כאמור, במקרה שבפנינו המודל העסקי של החברה והמבנה של קבוצת ברמלי בכללותה לא הובהרו בפניי ולא במקצת. אכן, מלבד אמירותיהם של ברמלי עצמו ועו"ד מור במהלך הדיון, שהוזכרו לעיל, לא הונחה בפני בית-המשפט כל תשתית לעניין זה, לא בעל-פה ובוודאי שלא בכתב. ממילא גם לא הונחה בפני בית-המשפט כל תשתית לטענתו של עו"ד מור, לפיה נושי הקבוצה "ניזונים מאותה הקופה" ולפיה פירוק החברה עלול ליצור לגבי הקבוצה את אפקט "כדור השלג" ולהביא לכך שנושים של חברות אחרות בקבוצה לא יזכו לקבל את כספם.

בנסיבות אלה – ולאור העדר השקיפות ביחס לעסקי החברה והקבוצה וריבוי הנושים והאינטרסים, ובפרט לנוכח האופן בו טיפלו החברה וברמלי בעניין זה עד כה – לא ניתן להסתפק במקרה זה במינוי בעל תפקיד חסר סמכויות (כגון משקיף לענייני החברה). כאמור, אותה אפלה מוחלטת שתיארתי לעיל בה ניצבים בית-המשפט, הנושים והמשקיעים לא רק מטה את הכף לכיוון של קבלת בקשת הפירוק הזמני, אלא אף מחדדת את העובדה כי במצב שהחברה נקלעה אליו אין להסתפק בפתרון מתון יותר אשר אינו מתאים לנסיבות העניין ויש למנות לחברה מפרק זמני לו יהיו נתונות כל הסמכויות הדרושות לשם טיפול בענייני החברה ומקסום ההחזר לנושיה ומשקיעיה.

סיכום

27. מכלל האמור לעיל הגעתי לידי מסקנה שהמבקש הוכיח ברמה הדרושה כי התקיימו התנאים למנוי מפרק זמני לחברה וכי דין הבקשה להתקבל.

28. נתתי דעתי לזהות המפרק הזמני אשר הוצע על-ידי המבקש. מבלי לפגוע בכישוריו, הרי שלאור מורכבות המקרה והאינטרסים השונים של הנושים סברתי כי נכון יהיה שימונה מפרק זמני נייטרלי שלא הוצע על-ידי המבקש או גורם מעורב אחר.

29. אני ממנה אפוא את עו"ד ארז חבר כמפרק זמני לחברה (להלן: "המפרק הזמני"). תוקף המינוי מותנה בהפקדת התחייבות עצמית על סך של 250,000 ₪, ובכפוף לקבלת הסכמתו תוך 24 שעות על הסכמתו למינוי והפקדת ההתחייבות העצמית.

30. המפרק הזמני יפרסם דיווחים כמתחייב על ההחלטה ועל מינויו.

31. אני מסמיכה את המפרק הזמני לתפוס את נכסי החברה, לנהלם, לשומרם ולבטחם. המפרק הזמני יהיה רשאי להעסיק עובדים, לבוא בדברים עם לקוחות החברה, נותני שירותים וכיו"ב.

32. אני משעה את סמכויות הדירקטוריון של החברה ושל נושאי המשרה, לרבות של המנכ"ל, ובגדר זאת מושעית גם הסמכות לחתום בשם החברה ולהוציא לפועל כל פעולה בשם החברה או מטעמה. סמכויות הדירקטוריון, לרבות זכות חתימה בשם החברה, מוקנות למפרק הזמני אשר יפתח חשבון בנק חדש ייעודי לפירוק הזמני.

33. אני מורה לבעלי מניותיה, נושאי המשרה, עובדיה וכל מי שקשור עם החברה לשתף פעולה עם המפרק הזמני ולסייע בידו למלא את תפקידו ולהימנע מלהפריע לו במהלך מילוי תפקידו כמפרק זמני.

34. לאור העובדה כי קיים חשש לביצוע פעולות בחברה מהותית קשורה, היא חברת רוביקון ביזנס גרופ בע"מ, ניתן בזאת צו האוסר על רוביקון לבצע כל פעולה שאינה במהלך העסקים הרגיל, בין במישרין ובין בעקיפין, וזאת למשך ארבעה ימי עסקים ממועד החלטתי זו.

35. המפרק הזמני יגיש עד ליום 1.11.2015 דו"ח ראשון על הנעשה בחברה ומסקנות מקדמיות שיגיע אליהן, ככל שיגיע. המפרק הזמני יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בכל בקשה שיימצא לנכון.

5129371
54678313
המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ולעו"ד ארז חבר לאלתר.

ניתנה היום, י' חשוון תשע"ו, 23 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
5129371
54678313

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

איריס לושי עבודי 54678313-/
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

© ירקוני - משרד עורכי דין ונוטריון

top