בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בסוגיה שיכולה להשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. הסיפור מוכר – אתה (לשון הזכר לצורך הנוחות בלבד) מקבל דוח ומבקש לבטל אותו. בפניך שתי אפשרויות – להגיש בקשה לביטול הדוח או להגיש בקשה להישפט:
בקשה לביטול הדוח – יש להגיש בתוך 30 יום. בקשה להישפט – יש להגיש בתוך 90 יום. אך מה קורה אם מגישים בקשה לביטול הדוח והיא נדחית? ובכן, סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שבמקרה כזה ניתן להגיש את הבקשה להישפט בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול.
בפני בית המשפט העליון ניצב מצב מעניין. הוגשה בקשה לביטול דוח. הבקשה לביטול הדוח נדחתה על-ידי התובע. הוגשה בקשה להישפט – בתוך מסגרת הזמן של 90 הימים מיום מתן הדוח. עם זאת, הבקשה הוגשה לאחר 30 הימים מיום מתן הסירוב.
המערער טען, כי מאחר שהחוק מאפשר להגיש בקשה להישפט עד 90 יום מיום מתן הדוח, אין לשלול ממנו את זכותו. השופט חנן מלצר דחה את בקשת רשות הערעור. הוא קבע, כי מרגע שהוגשה בקשה לביטול הקנס לתובע, הרי שהמסלול היחיד שעל מקבל הדוח לנהוג בו, הוא המסלול הקובע כי בקשה להישפט יש להגיש בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה המסרבת לבטל את הדוח.
המסקנה: מי שקיבל דוח ומעוניין לבטלו – ראשית יש להגיש בקשה לביטול, אולם לזכור להגיש בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה המסרבת לבטל בקשה להישפט, וכך לנצל את מלוא הזכויות שמעניק החוק לביטול דוח.
לינק לכתבה: