03-5102710

גישור בחדלות פרעון

הסדר נושים במסגרת הקפאת הליכים, הוא למעשה מו"מ בין הנושים לבין הנאמנים ולבין עצמם, על מנת ולנסות למצוא פתרון טוב יותר מפירוק החברה, כאשר קיימת הבנה שהבראה החברה ומכירתה כעסק חי תשיא לנושים החזר גבוה יותר על חשבון חובותיהם.

למעשה, מדובר בהליך של גישור שנעשה תחת חסותו של ביהמ"ש על מנת לאפשר לנאמן, בהפעלתו את החברה, "שקט תעשייתי", אשר במהלכו מנסים- כמו תמיד בגישור- להגדיל את העוגה.

זוהי הבקשה המלאה:

בית המשפט המחוזיבתל אביבפר"ק 12103-12-16   
 
בעניין:סעיף 350 לחוק החברות התשנ"ט- 1999"החוק" או "חוק החברות" 
ובעניין:תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב – 2002"התקנות"
ובעניין:הראל אחזקות- מועדון כדורגל הפועל תל אביב בע"מע"י עו"ד שי בר ניר ממשרד מ. פירון ושות' "הפועל" או "החברה"
ובעניין:   1.                2.                3.ההתאחדות לכדורגל בישראלמנהלת ליגות הכדורגל המקצועניות בישראל 2014 בע"מכונס הנכסים הרשמי  "המשיבות" 
ובעניין:   1.עמותת אדום לעד ע"ר 580560894מרח' נורדאו מקס 21 בת ים "העמותה"
ע"י ב"כ עוה"ד אייל ירקוני מ.ר. 42020  ו/או ברק טל אור מ.ר. 40510משדרות רוטשילד 3 תל-אביב 6688106טלפון: 03-5102710; פקס: 03-5102711דוא"ל: office@yarkonylaw.co.il 
בקשה להצטרף כצד להליך ותגובת העמותה לבקשת החברה למתן צו להקפאת הליכים לפי סעיף 350 (ב) לחוק  

העמותה מבקשת בזה מביהמ"ש הנכבד לצרף אותה לצד בהליך מתוקף היותה בעלת 20% ממניות החברה ובהתאם להחלטת ביהמ"ש הנכבד מיום ו' כסלו תשע"ז, 06.12.2016 (להלן: "ההחלטה"), מתכבדת העמותה להגיש את תגובתה לבקשת החברה למתן צו להקפאת הליכים (להלן: הבקשה").

בקליפת אגוז

  • בית המשפט הנכבד מתבקש לאמץ בישראל את הטכנולוגיה המשפטית העדכנית ביותר הקיימת בעולם בתחום חדלות הפירעון ולהורות על גישור בתיק חלף הוצאת כל צו או מינוי.
  • ב. ביהמ"ש הנכבד מתבקש להורות כי הליכי הקפאת ההליכים ינוהלו מבלי לייתן צו הקפאת הליכים פורמלי ומבלי למנות בעל תפקיד פורמלי, אלא בדרך של צווים זמניים מכח תקסד"א.
  • ג. עם כל הכבוד, ומבלי לפגוע באיש, נראה שההליך בו נקט מר אמיר כבירי בשם החברה ואשר נועד להציל את החברה- אם יתממש- יגרום לנישול החברה מהנכס העיקרי הנמצא בבעלותה.
  • ד. כפי שיובא להלן, לתוצאה של הצלת החברה- קבוצת הפועל ת"א- ניתן לנסות ולהגיע בדרך טובה יותר, בפיקוח ביהמ"ש הנכבד, מבלי להוציא צו הקפאת הליכים שיוביל לירידת ליגה.
  • העמותה מתכבדת בזאת לבקש מביהמ"ש הנכבד לעשות שימוש בהליך גישור, וזאת עוד טרם יוצא צו הקפאת הליכים, על מנת להשיא את נכסיה של החברה במסגרת הסדר נושים עתידי.
  • ו. ביהמ"ש הנכבד מתבקש להורות על העברת העניין דנא לגישור בפני המגשרים כב' הנש' בדימוס הילה גרסטל ועו"ד ורו"ח איציק מרציאנו, תוך הותרת ההליך תחת ביהמ"ש הנכבד.
  • ז. המשך ניהול הבקשה (אשר הוגשה בחוסר סמכות), תביא בהכרח להפחתה מיידית של 9 נקודות ממאזנה של מועדון הספורט הפועל תל אביב (להלן: "המועדון") וזאת ללא כל תנאי.
  • למעשה, הליך הקפאת ההליכים, אשר בד"כ נועד לשמר את החברה כ"עסק חי" ולשמר את נכסיה לשם הסדר נושים עתידי, יהפוך במקרה זה להליך שיביא להחרפה דרמטית במצבה.
  • כך, למעשה, צו הקפאת ההליכים שבכל מקרה רגיל נועד לשמר את נכסי החברה, עם מסירתו יפחית את ערכה של החברה בשיעור חד ובלתי הפיך, תוך גריעת עשרות מילוני ש"ח משוויה.
  • י. עם זאת, וככל שביהמ"ש הנכבד יאפשר לצדדים הליך של גישור בטרם תוכרע הבקשה ובטרם ימונה בעל תפקיד, הרי שניתן יהיה לנסות להגיע לאותו הסדר ממש בלי פגיעה מתוארת זו.
  • עוד יואר, כי בהליך של גישור אף תושג התכלית החשובה של אי התערבות ערכאה אזרחית בפעילות ספורטיבית, דבר אשר מהווה אינטרס חשוב עליו עמדו ועומדות המשיבות 1 ו – 2.
  • כידוע, וכפי שאף הודגש בבקשה, הכדורגל הוא מעין דת והשפעתו על החינוך, הנוער, התרבות וערכים רבים בחברה הישראלית, אינו מוטל בספק- משפחות רבות "משחקות משבת לשבת".
  • אם הכדורגל הוא מעין דת, הרי שהאוהדים הם המאמינים, הם אלו שמאפשרים את התקיימותו של המועדון, ובמקרה של הפועל תל אביב הם אף מונים מאות אלפי מאמינים.
  • אם בכך לא די, הרי אלפים מתוך אותם מאות למעלה מ 2000 אוהדים החליטו באופן בלתי שכיח בישראל להשקיע מזמנם, ממונם ומרצם ולהתאגד לעמותה המחזיקה ב 20% מהחברה.
  • מכאן, במקרה מיוחד דנא, מתבקש ביהמ"ש הנכבד להסכית את אוזנו לעמדתם של מאות אלפי המאמינים (תרתי משמע), ולאפשר להם את יומם בסדר היום של הבראת הפועל ת"א.
  • לחילופין בלבד תטען העמותה כי ההליך דנא הוגש תוך פגם היורד לשורשו של ההליך בדמות של חריגה מסמכות, ולחילופי חילופין בלבד, תבקש למנות בעלי תפקידים אחרים כנאמנים.

גישור

תעוזה ותושייה

  • הסעד של הקפאת הליכים במסגרת הסדר נושים נקבע לראשונה בסעיף 233(א)(א1) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983 (להלן – הפקודה), שהוסף לפקודה בחוק לתיקון פקודת החברות (מס' 10), תשנ"ה – 1995.
  • בדברי ההסבר להצעת התיקון נכתב, לאמור:

"מטרת ההסדר המוצע, כאמור, הינה לעגן בחקיקה את הסמכות, אשר יש הרואים אותה כסמכותו הטבעית של בית המשפט לעכב הליכים, תוך כדי מציאת האיזון הנכון בין שיקולי טובת החברה וסיכויי הבראתה לבין זכויות הנושים המובטחים, והכל בפרק זמן מוגדר מראש… כאשר במסגרת תקופה זו תהיה לחברה ולנושיה אפשרות לגבש ולאשר את התכנית להסדר ופשרה ללא חשש מהליכים משפטיים". (הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (מס' 12) (הקפאת הליכים במסגרת הליכי הסדר ופשרה), תשנ"ה1995).

(ההדגשות כאן, ובכל מקום אחר אינן במקור, אלא אם נאמר אחרת, א.י., ב.ט.)

  • הנה כי כן, תכליתו של סעיף 350 לחוק החברות היא לאפשר לחברה הנקלעת לקשיים להשתקם באמצעות הסדר נושים (רע"א 5741/00 מגאסון אלקטרוניקה ובקרה 1978 בע"מ נ' ר.פ. הנדסה וביצוע עבודות חשמל בע"מ).
  • כ. ובעניין שנדון ברע"א 6418/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כונס נכסים ומנהל של חברות פסק בית-המשפט העליון מפי כבוד השופט ד' לוין, כי –

"ראוי ככל שניתן, לטובת הנושים ולטובת החברה שבמשבר, להקדים ולעשות מאמץ לשקם את החברה ולהבריאה ככל שרק ניתן, ולמצער, לקדם את הליך הפירוק והחיסול שעה שהעסק חי ופעיל… עמדתי על חשיבותה, של גישה זו בפסק-דיני בע"א 673/87 י' סאלח ואח' נ' מפרק פרץ את איסר חברה לבניין והשקעות בע"מ (בפירוק)… שם הבעתי את דעתי כי:

'ככל שניתן להציל עסק מהתמוטטות יש לחתור לכך בזהירות ובאחריות אך תוך תעוזה ותושייה. ככל שמתאפשר חיסולו ההכרחי של עסק תוך כדי ניהולו כעסק פעיל חי ותוסס על-ידי המפרק, הנאמן, כונס הנכסים, וזאת בהשגחת בית המשפט ובהדרכתו, כן ייטב לנושים ולמשתתפים בחברה, או לפושט הרגל בפרט.

בעשיה כזו מממשים את תכלית החוק. בגישה האמורה, ככל שרק תהיה ישימה, בנסיבות המקרה, מקדמים תוצאה צודקת'" (שם, בעמ' 696-695)."

  • הנה כי כן, אכן, מטרת העל של סעיף 350 לחוק היא לאפשר לביהמ"ש הבראה של חברה על ידי שמירת נכסיה, ומינוי בעל תפקיד אשר ישקם את החברה וישיא את נכסיה לקראת הסדר.
  • למעשה סעיף 350 לחוק מאפשר לביהמ"ש לבחור אדם בעל תושיה ובעל תעוזה אשר יידע כיצד, בתקופת זמן מוגבלת בה תהיה החברה מוגנת, יושאו נכסיה ובכך תוכל להגיע להסדר.

עליה וקוץ בה

  • כלל ידוע הוא כי הגישה המסורתית דוגלת בצמצום מידת ההתערבות של בתי המשפט בהחלטותיהם של בתי-דין פנימיים ובתקנונים הנוגעים לכאלו, דוגמת המשיבות 1 ו – 2.
  • הטעם העיקרי להצדקת גישה זו נובע מבסיסה הוולונטארי של הסמכות, שמכוחה פועל בית הדין הפנימי – הלכה היא, שהתקנון של אגודה שיתופית מהווה חוזה בין חברי האגודה לבין עצמם, ובין כל אחד מהם לבין האגודה (ראה ע"א 524/88, 525"פרי העמק" – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' שדה יעקב – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח), דברי השופט ברק בעמ' 547).
  • הסכמת החברים להתאגד במסגרתה של האגודה ולקבל על עצמם את כלליה היא הבסיס המשפטי להכפפת חברי האגודה למסגרת הדין המשמעתי שנקבע בתקנונה וטעם נוסף התומך במגמה זו כרוך בהנחה, שהשפיטה בבית הדין הפנימי של האגודה מבוססת על היכרות קרובה של כללי ההתנהגות במסגרת האגודה, ובמקרה דנן של הליכים סביב עולם מועדוני הכדורגל.
  • טעמים אלה תומכים בכיבוד עצמאותם של טריבונלים משמעתיים הפועלים במסגרתן של התאגדויות וולונטאריות, ובעטיים נתפסת פעולתם של אלה כחלק מניהולם הפנימי של הגופים שבמסגרתם הם פועלים.
  • עמד על כך כב' השופט ד' לוין, באומרו:

"כללית ייאמר, שאין זה מדרכה של מדינה דימוקרטית, תקינה ומסודרת, להתערב בניהול הפנימי של איגודים כנ"ל, ולאיגודים כאלה ניתנת יד חופשית לנהל ענייניהם כרצונם וכדרכם. מאז ומתמיד הופקדה בידי איגודים מיקצועיים הסמכות לקבוע ולפקח על כללי ההתנהגות של חבריהם, שכן ההגיון הפשוט אומר, שאין כמותם להבין את הבעיות ולקבוע מי וכיצד יכריע בהן" (ד' לוין, טריבונלים שיפוטיים במדינת ישראל (אבוקה, תשכ"ט) 58).

  • ואכן, המשיבות 1 ו- 2 אינן מעוניינות שקבוצות ספורט יפנו לפירוק ובכך ימחקו חובות כלפי שחקנים מרכזיים (תרתי משמע) בתחום הליגות לכדורגל, ממנין רב ומוצדק של שיקולים.
  • דע עקא, סעיף 350 לחוק היה מאפשר לכאורה לקבוצות לעקוף את האיסור האמור על פירוק ועל כן תוקן סעיף 4ב לתקנון המשיבה 1 (להלן: "סעיף 4ב") והוא קובע היום סעיף "גלולת רעל" (כאמור, מוצדק מבחינת המשיבות 1 ו – 2) הקובע כי:

" קבוצה החברה בהתאחדות, אשר ניתן כנגדה ו/או כנגד התאגיד קבוצה בהליכי המנהל אותה צו להקפאת הליכים או צו פירוק או שמונה לה חדלות פירעון מפרק, ו/או נאמן ו/או כונס נכסים, בין במינוי זמני ובין במינוי של קבע, תחולנה לגביה ההוראות הבאות:

…3 . ניתן הצו במהלך עונת משחקים, יופחתו ממאזנה של

הקבוצה באופן אוטומטי ומיידי 9 נקודות ליגה."

  • ל. למעשה, המשיבות 1 ו – 2 יצרו גלולת רעל, לפיה באותו הרגע בו ינתן צו הקפאת הליכים כנגד קבוצה המנויה באיגוד, יופחתו באותו הרגע 9 נקודות ממאזנה של אותה קבוצה ובכך יצרו תמריץ שלילי להגשת בקשה להסדר, תוך הסדרת ענישה במקרה בו אכן מוגשת בקשה כזו.

גלולת הרעל

  • הפחתת 9 נקודות, בשלב מתקדם לאחר למעלה משליש מהמשחקים של עונת המשחקים הונכחית, מהווה גזר דין ירידה עבור אותה קבוצה כלפיה הופעל הסעיף, זאת ניתן ללמוד הן מהעבר הן מחישובים פשוטים והן מהגיון ברור, כפי שיבואר להלן:
  • עד היום, נעשה שימוש בסעיף 4ב בשתי הליגות הבכירות 7 פעמים; מעולם לא הצליחה קבוצה מליגת העל להישאר בליגה לאחר שהופעל לגביה סעיף 4ב; בליגה הלאומית הצליחו רק 2 קבוצות להנצל מירידה, ובאופן כללי הסיכוי להינצל מירידה הוא 28.5% בלבד.
  • גם בדיקה סטטיסטית של אחוזי הצלחה של המועדון עד היום בליגת העל מראה כי אחוזי ההצלחה הנוכחיים של המועדון בליגת העל עומדים על כ 40% בלבד ואילו לאחר הפחתת 9 נקודות כאשר יש 63 נקודות לצבירה, מוערך כי ידרשו למועדון 32 נק', למעלה מ 50%.
  • ברור לגמרי שאחוזי ההצלחה של המועדון צפויים לפחות משמעותיות בין אם ינתן צו הקפאת הליכים ובין אם לאו, לאור הצורך הברור לממש חלק מכרטיסי השחקנים על מנת לייצר תזרים מהיר, ועל כן ברור לגמרי מדוע הסטטיסטיקה של השארות בליגה הינה נמוכה כל כך.
  • אפילו אם לא תרד הקבוצה ליגה (ובהתאם לנתונים שלעיל ברי כי כך ייהיה במקרה וחו"ח ינתן צו הקפאת הליכים), הרי שהפחתת הנקודות תוביל בוודאות לכך שהמועדון לא ישתתף בפלייאוף העליון, דבר שיוביך לאובדן הכנסות משמעותית ממכירת כרטיסים וכן מכמות המשחקים (בפלייאוף התחתון משחקים 7 משחקים ובעליון 10) ומניעת הסיכוי לקבל מענקי מיקום גבוהים מההתאחדות וממנהלת הליגה.
  • זאת ועוד: מועדון הכדורגל הפועל ת״א הוא מועדון פאר בכדורגל הישראלי אשר פעם אחת בלבד בהיסטוריה שלו חווה ירידה מהליגה הבכירה לליגת המשנה. בעונת 1988/89 נקלע המועדון לקשיים כלכליים אשר הובילו לכך ששחקני הקבוצה שבתו מפעילות ולא הופיעו למשחק ליגה. אי ההופעה גרר עונש של הפחתת ארבע נקודות ממאזן הקבוצה אשר בסיום אותה העונה ירד המועדון בפעם הראשונה והיחידה בתולדותיו לליגת המשנה.
  • ביהמ"ש הנכבד מתבקש למנוע את חזרתה של ההיסטוריה שנית.
  • משמעות היותה של קבוצה בליגת העל לכדורגל לעומת בליגת המשנה, הינה המדד המשמעותי ביותר לעניין שווי החברה, ולמעשה היותו של המועדון בליגת העל מהווה ככל הנראה הנכס היקר ביותר של המועדון- אשר ככל וינתן צו הקפאת הליכים- ימחק על אתר.
  • ברור לגמרי כי תכלית סעיף 350 אינה עומדת בשורה אחת עם הבקשה וכי מתן צו הקפאת הליכים יאיין את כוונת המחוקק, לאפשר לחברה הליך נועז של הבראה וכי פרדוקסלית, ברגע בו יחליט ביהמ"ש הנכבד על הקפאת הליכים, ערך החברה יחתך בשיעור מוערך של 70%.
  • עוד יובהר כי הואיל, כפי שמבהירה הבקשה, מועדון כדורגל אינו מועדון בו נעשים חישובי רווח, אלא ברור לרוכש המועדון כי עליו להפסיד, הרי שהסיכוי להביא משקיע חיצוני לחברה תלוי באופן מוחלט בסיכוי ההשארות של הקבוצה בליגת העל וזאת לשם הקטנת הוצאותיו.

העדר דחיפות

  • כאמור, אחת מיתרונותיה האדירים של הקפאת ההליכים המוסדרת בסעיף 350 היא מתן הגנה לחברה מפני פעולות של נושיה, בעיקר על מנת לשמור על נכסיה המניבים ובעלי הערך.
  • עם זאת, כלל לא ברור מה התועלת שתצמח למועדון ממתן הקפאה כאמור, או כדברי אחד מעורכי הדין הותיקים מששמע שהתבקש צו הקפאת הליכים בעניינה של הקבוצה שאמר- "מה יעקלו להפועל, את הנקודות"?
  • סעד הקפאת ההליכים נועד לאפשר לחברה להמשיך במהלך עסקיה הרגיל, חרף איומי נושיה לפעול נגדה, אולם במסגרת הבקשה לא צוין ולו במקום אחד איום ממשי על פעילותה השוטפת של החברה, ודאי לא איום קרוב או דחוף.
  • משכורות העובדים מובטחות במלואן על ידי ערבויות אישיות שהופקדו מבעוד מועד בבקרה התקציבית של המשיבות 1 ו 2 ועל כן אין כל סכנה לעצירה תפעולית של החברה.
  • בנוסף, כל חשבונות הבנק של החברה, גם אם מוגבלים, מצויים בין כה וכה בגרעון ללא זכויות וללא כל חשש גם אם יעוקלו.
  • לכל הפחות יש מספר ימים בטרם ינסו מי מהנושים לבצע פעולות כאלו ואחרות של עיקולים כנגד החברה ו/או נכסיה, פעולות אשר פגיעתם בהתנהלות השוטפת של החברה מוטלת בספק.
  • כך, בפרק ג3 לבקשה, הנושא את הכותרת "הליכים משפטיים" מצוין בכלליות כי קיימים כ – 16 הליכים משפטיים כאשר הפרק כולו אוחז לא יותר משלושה סעיפים.
  • גם בנספחים 4 ו 5 אליו מפנה פרק ג3 לבקשה, לא מצוין ולו הליך אחד אשר מתעתד לסכן את המשך פעילותה התקינה של החברה במסגרת מהלך העסקים הרגיל שלה.
  • כך או כך, הח"מ לא מצא בבקשה כל הנמקה מדוע נדרש צו הקפאת ההליכים באופן מיידי ומכיוון שנראה שאין בו צורך מיידי (לעומת צרוך בכלל, שייתכן ויווצר במידה והליך הגישור לא יסתיים בהסדר), ולאור נטל ההוכחה המוטל על כתפי המבקשת, יש לצאת מנקודת הנחה כי אין צורך בצו מיידי וכי ניתן להסתפק בשלב זה בצו הדיסםוזיציה שיצא תחת ידי כב' ביהמ"ש הנכבד בהחלטה.
  • נ. ייתכן וברצון הבעלים הנוכחי ו/או העתידי לבצע מעין דיו דילג'נס משפטי, אשר יביא לוודאות וסופיות את היקפי החובות של החברה, אולם לוודאות וסופיות כאלו ניתן להגיע גם באמצעים אחרים, אשר אינם מביאים בוודאות לירידת המועדון לליגת המשנה ולפגיעה אנושה בנכס העיקרי של החברה.
  • יובהר- אין באמור כדי להכחיש (או לאשר כמובן) את טענת ההחברה לפיה היא אינה מסוגלת עוד לעמוד בהתחייבויותיה, אולם בהחלט אין בנמצא כל בהילות לייתן צו הקפאת הליכים, ודאי לא לפני שימוצה פתרון הגישור המובא להלן, ודאי לא במהלך העניינים המובא לעיל לפיו מתן צו כאמור יביא לפגיעה אנושה בחברה, ולמעשה יהווה חרב פיפיות.

הפתרון- גישור

פתרון הגישור

  • לגלולת הרעל המתוארת לעיל יש פתרון והוא- לא לבלוע.
  • העמותה תבקש מביהמ"ש להורות על מתן "חלון זמנים" להליך גישור רצוני אשר ייעשה ללא מתן צו הקפאת הליכים (אך כן בפיקוח ביהמ"ש הנכבד), תוך שימוש בסעדים זמניים שונים כמפורט להלן.
  • בדברים שנשא נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק בטקס קריאתו של המוסד הארצי לגישור של לשכת עוה"ד ע"ש דוד רוטלוי בתאריך 2.7.01, אמר כב' הנשיא ברק, בין היתר, את הדברים הבאים:

"גישור אינו רק מקצוע. זו פילוסופיית חיים. ביסודו מונחת הגישה, לפיה בבסיס חיינו – האישיים, הלאומיים, הבינלאומיים – מונחת ההסכמה. היא הבסיס המשותף המאפשר חיים משותפים…

…תפקידה של המערכת השלטונית באשר לגישור הוא כפול: ראשית, לעודד קיומן של מסגרות חברתיות אשר יביאו לפתרון מוסכם של סכסוכים; שנית, לקיים מסגרות שלטוניות, אשר בהן יוכרעו סכסוכים שלא ניתן לפתור אותם באופן מוסכם. במשך שנים רבות, מילאה המערכת השלטונית את תפקידה השני בלבד… אך המדינה נמנעה מלמלא את תפקידה הראשון. פעולות הגישור לא קיבלו עידוד. מעטות היו המסגרות הראויות לגישור. התוצאה היתה קשה. בהיעדר מסגרות חברתיות לפתרון סכסוכים, הובאו מרבית הסכסוכים בחברה להכרעה שיפוטית. אלה כללו לא רק סכסוכים שבהם לא ניתן להגיע להסכם בין הצדדים, אלא גם סכסוכים שבהם ניתן להגיע להסכמה בין הצדדים".

  • המקרה דנן לא רק שנופל בגדר המקרים שבהם ניתן להגיע להסכמה (שאחרת, מדוע ניתנת הקפאת הליכים אם לא על מנת להגיע להסדר עם הנושים), אלא הוא המקרה המתאים ביותר להליך אלטרנטיבי לביהמ"ש, הואיל וכל הליך אחר יביא לפגיעה האנושה בדמות סעיף 4ב.
  • אכן, פתרון שמעוצב ע"י הצדדים עצמם, מתוך שיתוף פעולה הצופה פני עתיד, עדיף ברוב המקרים על הכרעה חיצונית שאינה יכולה להביא בחשבון שיקולים שאינם נכנסים לקטגוריה משפטית זו או אחרת- ובמיוחד נכונים הדברים לעניינו, עת מוטלת לפנינו גלולת הרעל הנ"ל.
  • שהרי במקרה דנן, כל תזוזה לקראת מתן צו הקפאת הליכים, באופן וודאי תפגע אנושות בחברה וביכולתה לשלם את חובותיה לנושיה, ובכל מקרה תייצר מציאות בלתי ניתנת לתיקון עוד לפני שמוצה הניסיון היחיד שמאפשר להגיע לאותה תוצאה- מבלי להפעיל את הגלולה.

משפט משווה

  • בישראל קיימים תקדימים בהם הליך התחיל בדרך של בקשה להקפאת הליכים לפי סעיף 350, אולם המשיך בדרך של הסדר מחוץ לכותלי ביהמ"ש מבלי להזדקק לצו הקפאת הליכים.
  • כך למשל בהליך להבראת הליך אשר תקציר המאורע בו מובא בפירוט במסגרת הליך משלים שנידון ב ת"א (מחוזי חי') 163-03 תקוה בע"מ – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד נ' אריה פינקוביץ (פורסם בנבו, 21.03.2013).
  • גם שם, החברה שבמוקד הייתה חברה הקשורה בטבורה לקהילה, חברה המעניקה לחוסים, בעלי לקות שכלית ברמות שונות, מסגרת מגורים, תעסוקה ופיקוח למשך חייהם כאשר החוסים מתגוררים בכפר עצמו וכן בבתים פרטיים המוחזקים למטרה זו.
  • בשנת 2002 התגלה לחלק מהורי החוסים כי החברה מצויה בחובות עצומים לבנקים ולנושים אחרים וכי לא מועברים כספים המגיעים לעובדים ולספקים.
  • משכך, ביום 6.10.2002 הגישו אותם הורים לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן צו הקפאת הליכים בהתאם לסעיף 350 לחוק.
  • בהמשך תוקנה הבקשה, והתבקש מתן צו לפיו במהלך שלושים יום לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט, וכן התבקש ליתן לנאמן שיתמנה שהות לגבש הסדר או תכנית הבראה לחברה.
  • בבקשה נטען, כי קיים חשש שהכפר ייסגר בשל מצבה הכלכלי של החברה, והחוסים יושלכו לרחוב חסרי כל. עוד נטען, כי מצב זה נגרם עקב הפרת חובת אמונים ופעולות תוך ניגוד אינטרסים של מנכ"ל הכפר ויו"ר הדירקטוריון.
  • לטענת ההורים, היו"ר ניהל את הכפר שלא על פי דין, העביר את כספי החברה למימון פרויקטים פרטיים, מינה את בני משפחתו הקרובים לתפקידים שונרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילרוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעילים, ופעל שלא לטובת החברה עד שהביאהֹ למצבה הנוכחי על סף קריסה כלכלית וסגירה.
  • לאחר שהתקיים דיון בבקשה, הודיעו באי-כוח הצדדים כי הגיעו להסכם פשרה, שלא חלות עליו הוראות סעיף 350 לחוק החברות, ואשר אין בו כדי למנוע ממי מהצדדים להגיש תביעה.
  • ודוק: מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל, הפנייה לגישור בטרם קבלת צו להקפאת הליכים איננה רק אסטרטגיה המיטיבה עם הצדדים, כי אם חובה של ממש מכוח חוק, כתנאי לגישה לערכאות וכתחנה ראשונה, חוקית, וכתנאי לשם הנעת הליך חדלות פירעון.
  • בקנדה- הדומה לשיטת משפטנו, הדבר אף אומץ כחובה על ידי משרד הכנ"ר המקומיים (Office of the Superintendent of Bankruptcy Canada) כפי שניתן לראות בקישור להלן https://www.ic.gc.ca/eic/site/bsf-osb.nsf/eng/br01083.html.
  • מעניין אף יותר הוא מקרה המזכיר מאד את המקרה דנן, אשר בא לידי ביטוי בחקיקה במדינת קליפורניה והנוגע לקיום הליך של גישור חובה כתנאי להגשת הקפאת הליכים של רשויות מקומיות.
  • ע. החוק המדובר הינו חקיקה מדינתית של מדינת קליפורניה הנוגעת לפרוצדורה בה מחוייבות לנקוט רשויות מקומיות המבקשות הקפאה על פי Chapter 9 הפדרלי שם, ששמו המלא הוא Assembly Bill No. 506 ושנוסחו המלא נמצא בקישור שלהלן: http://leginfo.legislature.ca.gov/faces/billTextClient.xhtml?bill_id=201120120AB506.
  • הסעיף הרלוונטי מצוי בחלק 2 לחוק, תחת סעיף 53760 הקובע:

"53760.

A local public entity in this state may file a petition and exercise powers pursuant to applicable federal bankruptcy law if either of the following apply:

(a) The local public entity has participated in a neutral evaluation process pursuant to Section 53760.3.

(b) The local public entity declares a fiscal emergency and adopts a resolution by a majority vote of the governing board pursuant to Section 53760.5."

  • היינו, רשות מקומית המבקשת להגיש בקשה בהתאם פרק 9 הפדרלי תוכל לעשות כן רק במקרה בו היא השתתפה בהליך גישור מסוג NE המהווה למעשה סוג פרטי של ADR, או לחילופין, הכריזה על "מצב חירום" אשר מצדיק כי ינתנו סעדים זמניים, בשל אותו מצב חירום.
  • העיקרון ברור- אלא אם כן קיימים הליכים ממשיים המאיימים על נכסים מהותיים ו/או תזרימיים של הרשות, הרשות מחוייבת לנסות ולהגיע עם נושיה להסכמות מחוץ לכותלי ביהמ"ש וזאת באמצעות הליך אלטרנטיבי של הסכמה, המבוסס על NE.
  • החוק שחוקק בשנת החקיקה 2011 – 2012, כופה על הצדדים הליך גישור של לפחות 60 ימים על ידי נציג מוסמך של המדינה, כאשר מטרתו של ההליך היא כפולה: להביא את הנושים להכיר לעומק את מצבה הכלכלי של היישות מבקשת ההגנה וכן, לשפר ולייעל את האופן בו יתנהל הליך ההבראה של החברה, במסגרת פרק 9 או מחוץ לו.
  • מטרות החוק מובאות בדברי ההסבר שהובאו במסגרת הליך החקיקה B. 506, 2011–12 Leg., Reg. Sess. (Ca. 2011)

“it is important for [the] partiesto be able to participate in a prefiling confidential neutral evaluation process that could assist parties in reaching a settlement or otherwise lead to a prenegotiated, consensual plan of adjustment and avoid a Chapter 9 filing.”

  • היינו, המטרה המובהקת של החוק היא לנסות ולמנוע את הצורך בהגשת בקשה לפי פרק 9, מתוך תקווה כי הצדדים, היינו הנושים הרלוונטים, החברה וכל אדם מעוניין אחר, יוכלו להגיע להסכמות מבלי שהחברה תכנס להליכי פירוק.
  • ואם שם יש מניע, הרי במקרה דנן, עת סעיף 4ב עומד לחברה כחרב מונפת, על אחת כמה וכמה מן הראוי לאפשר קיומו הליך גישור, על מנת לנסות ולהימנע ממתן צו הקפאה כאמור.
  • כאמור החריג היחיד המצוי בחוק AB 506 הוא מצב חירום שאינו מאפשר לקיים הליך גישור ואשר הוגדר במסגרת חקיקת החוק כ:

"jeopardize the health, safety, or well-being of the residents of the local public entity’s jurisdiction or service area absent the protections of Chapter 9."

(תיעוד בניית הצעת החוק המלא נמצאת בקישור http://www.leginfo.ca.gov/pub/11-12/bill/asm/ab_0501-0550/ab_506_bill_20110815_amended_sen_v94.pdf )

  • כמבואר לעיל בפרק "העדר דחיפות", ברי כי בהקבלה לחוק AB 506, הרי שאין כל איום ממשי וקרוב על שלומה של החברה ופעילותה השוטפת, וכי לכל הפחות יש מספר ימים בידי הצדדים כולם, בטרם יופעל "נשק יום הדין" בדמות הפחתת הנקודות.
  • פ. עוד יובהר כי חוק AB 506 אינו חוק תאורטי, אלא ייושם במספר תיקים בהם הגישו רשויות מקומיות בקליפורניה בקשות להקפאת הליכים, למשל בבקשת הקפאת ההליכים של העיירה ולח'ו Chapter 9 Voluntary Petition, In re City of Vallejo, California, No. 08-26813 (D. Cal. 2008), ECF No. 1.; העיר סטוקטון Chapter 9 Voluntary Petition, In re City of Stockton, California, No. 12-32118 (E.D. Cal. 2012), ECF No. 1.; העיר ממוט לייקס Chapter 9 Voluntary Petition, In re Town of Mammoth Lakes, California, No. 12-32463 (E.D. Cal. 2012) ECF No. 1. ועיירת סאן ברנרדינו Chapter 9 Voluntary Petition, In re City of San Bernardino, California, No. 12-28006 (C.D. Cal. 2012) ECF No. 1.
  • במקרה של העיירה ממוט לייקס הינה דוגמה מאלפת לחסכון בדיוק במקרה כמו שלנו, שם החברה לא ניסתה להפעיל את סעיף החירום, המאפשר לה להמנע מהגישור והסכימה להכנס לגישור עם נושיה, אולם הנושים עצמם סירבו לשתף פעולה עם הגישור, תוך שהם מעלים טענות כנגד זהות המגשרים המוצעים וכנגד מיעוט המסמכים שהומצאו להם על ידי העיירה לטענתם, אשר מצדה הגישה את הבקשה להקפאת הליכים בהתאם לChapter 9, אולם לאחר 60 יום, אותה תקופה הקבועה לגישור, הגיעו להסדר נושים.
  • ברי כי במקרה דומה בענייננו, אף לשיטת המבקשים בבקשה, ניתן יהיה להגיע להסדר נושים מהיר תוך מציאת משקיעים נוספים ודרך לפריסת חובות החברה, אולם ברי כי רצוי כי הסכמים אלו יתממשו באמצעות מגשר ולא באמצעות נאמן וצו הקפאת הליכים, אשר בעצם מתן הצו יביא לפגיעה אנושה במטרת המחוקק בבואו לאפשר את קיומו של הצו.
  • למותר לציין כי עצירת צו הקפאת ההליכים הינו אינטרס עליון בראש ובראשונה של הנושים אשר על מנת לקבל לידיהם חלקים גדולים יותר מנשייתם, עליהם לשאוף להשאת נכסי החברה.

קיום הגישור בפועל

  • ביהמ"ש הנכבד יתבקש למנות את המגשרים כב' הנש' בדימוס הילה גרסטל ועו"ד ורו"ח איציק מרציאנו, ולהורות כי יערכו בשלב הראשון יזומנו לגישור בעלי המניות בחברה, לבין המשיבות 1 ו -2, לבין נושיה העיקריים של החברה, לרבות רשויות המס, הבנקים, ובשלב ראשון כל נושה או קבוצת נושים מעל רף חובות של 5 מיליון ₪, למען ניסיון גיבוש הסדר ראשוני בין החברה לנושיה.
  • במהלך השלב הראשון של הגישור, ינסו המגשרים, באמצעות רו"ח ואנשי מקצוע אחרים לגבש דו"ח מוסדר ומבוקר של נכסיה והתחייבויותיה המלאים של החברה, לרבות הליכים קיימים תוך ניתוח הסיכוי הממשי של ההליך, כאשר יובהר כי רבים מהחובות המופיעים בבקשה הינם חובות שכלל לא ברורה ממשותם ובמסגרת ההליך הראשוני יהיה צורך לבררם.
  • לאורך כל השלב הראשון, ובמסגרת סמכות ביהמ"ש הנכבד לעשות שימוש בסעדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 כקבוע בסעיף 6 לתקנות ולא מכוח צו הקפאת הליכים, ימשיך לחול צו הדיספוזיציה לנכסי החברה וכן ינתן כל סעד זמני אחר הדרוש לשם המשך ניהולו של הליך הגישור והכל תוך דיווחים דו שבועיים לביהמ"ש הנכבד אודות התקדמות ההליך- בסה"כ ולשם מתן הזדמנות ממשית לגישור, ינתנו 60 ימים לקיום הגישור.
  • אם וכאשר לאחר סיומו של השלב הראשון יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות בנוגע להמשך ההליך, הרי שבשלב זה יוצגו לביהמ"ש מתווה של הסדר, אשר אף יוצג לקבוצות נושים קטנות יותר, אשר לאחר אישורן שלהן להסדר, ניתן יהיה להוציאו לפועל והכל באמצעות סעדים זמניים שיפסוק ביהמ"ש הנכבד, בהסכמת החברה ולטובת אכיפת הסדר עתידי.
  • במהלך כל שלבי הגישור הצדדים לגישור ולהליך דנן יגיעו להסכמות לעניין אופן בדיקת חובותיה של החברה, פסוקים וכאלו שטרם נפסקו וכן בדבר אופן תשלומם של חובות פסוקים ואופן ההתמודדות עם חובות שטרם נפסקו, הכל במו"מ הנערך בדרך של שיתוף פעולה.
  • יובהר כי כל הסדר נושים אשר יושג במסגרת הליך גישור, יהיה הסדר טוב יותר מכל הסדר אחר שיוכלו לקבל הנושים, לאחר צו הקפאת הליכים, הואיל וכאמור לעיל, עם הנתן צו הקפאת הליכים, לאותן הסכמות ניתן להגיע גם ללא הפגיעה האנושה והמיידית בשווי החברה וביכולתה להחזיר את חובותיה לנושיה.
  • כמובן שאותו סכום בגובה 1,200,000 ₪ אשר המשיבות 1 ו 2 הסכימו להעמיד לטובת החברה לשם בחינת הסדר הנושים, הינו סכום שעדיין ניתן להעמיד במסגרת הליך הגישור ותחת הסכמות מתאימות, תוך ניהול הכספים על ידי המשיבות עצמן, בהתאם להסכמות בגישור.
  • כפי שניתן לראות בטבלת הנשייה הרצ"ב, ניתן בשלב הראשון של הגישור להגיע לגישור עם המשתתפים הבאים: מר אמיר כבירי, המשיבות 1 ו 2, העמותה, רשויות המס, נציג השחקנים, נציג נושים לא מובטחים ונציג דיסקונט המהווים כ 85% מהנושים.
  • טבלת מיפוי נשייה בהסתמך על הבקשה רצ"ב ומסומן א'
  • אשר על כן מתבקש ביהמ"ש להורות כדלקמן:

למנות את כב' הנש' בדימוס הילה גרסטל ועו"ד ורו"ח איציק מרציאנו כמגשרים בעניינה של החברה לשם הגעה להסדר נושים עם נושי החברה, המשיבות ובעלי המניות בחברה;

להורות למגשרים על דיווח מייד בתום ישיבת הגישור הראשונה ולכל המאוחר בתוך שלושה ימים מיום מתן החלטה על הגישור לגבי המשך הליך הגישור;

ככל שלאחר ישיבת הגישור הראשונה ימשיך הליך הגישור, להורות למגשרים לדווח לביהמ"ש הנכבד בכל שבעה ימים אודות התקדמות הגישור וצפי לגבי התקדמות ההליכים;

להורות כי צו איסור הדיספוזיציה יהפוך לצו זמני אשר יעמוד ל 60 יום על מנת לאפשר לגישור להתקיים ללא הפרעה, או עד להחלטה אחרת של ביהמ"ש הנכבד לפי המוקדם;

להורות לחברה, לבעלי המניות בחברה, למשיבות 1 – 2, ולכל נושה מעוניין המחזיק בחוב של למעלה מ 2.5 מיליון ₪ להתייצב לישיבת גישור בהתאם להזמנה מהמגשרים;

העמותה- גוף מיוחד

  • העמותה הינה גוף מיוחד במינו אשר אין דומה לה בעולם החברות היומיומי, ומעמדה המיוחד כנציגת אוהדי הקבוצה, עדת ה"מאמינים", יש שיקנה לך את האפשרות להשמיע את קולה בהליך וכי העמדות המובאות בבקשה זו ישמעו ובקול רם.
  • העמותה רכשה את מניותיה בחברה בשנת 2012 בסכום של כ- 2.4 מיליון ₪, לאחר שגייסה את הכספים מלמעלה מ 4,000 אוהדי קבוצת הפועל ת"א (להלן: "המועדון").
  • כיום חברים בעמותה למעלה מ 2,200 חברים, אוהדי המועדון.
  • לעמותה אישור ניהול תקין בתוקף מ 2016 מרשם העמותות.
  • כל החברים בעמותה הינם חברים המשלמים דמי חבר שנתיים.
  • העמותה השקיעה במהלך השנים מכספיה סכום של למעלה מחצי מיליון ₪ במחלקת הנוער של המועדון ובקידום האינטרסים של אוהדי הפועל תל אביב.
  • במהלך עונת המשחקים 2014/2015 מונה חבר הועד המנהל של העמותה, בארי בן זאב, לתפקיד יו"ר המועדון אותו עזב לאחר כניסתו של מר אמיר כבירי.
  • העמותה מקיימת פעילויות חינוכיות מול קהל האוהדים ותומכת במספר עמותות ומפעלים חברתיים דוגמת בית השנטי, כדורגל לחסרי בית, והבית האדום.
  • העמותה זכתה בשנת 2016 במגן הנשיא לאוהדי קבוצות ספורט בישראל.
  • העמותה מייצגת את קהל האוהדים בפורומים הרלוונטים השונים בכדורגל בישראל וביניהם מוסדות ההתאחדות לכדורגל ובתי הדין המשמעתיים שלה, מנהלת הליגות המקצועניות וארגון היציע.
  • אשר על כן, בקשתה של העמותה לבכר הליך של גישור על פני הליך של הקפאה, כאשר אין כל סכנה מוחשית לנושים כתוצאה מהליך כזה, אלא להפך, יש שיכריע את הכף לקבלת הבקשה להפניית ההליך דנן לגישור.

לחילופין- חריגה מסמכות

  • לחילופין בלבד, וככל שלא תתקבל בקשת העמותה להעביר את העניין דנא לגישור חלף מינוי בעל תפקיד ו/או מתן צו הקפאת הליכים, הרי שהעמותה תטען כי דין הבקשה דנן להימחק מטעמים של חריגה מסמכות של מר כבירי.
  • תקנונה של החברה, למרבה התדהמה, מכיל עמוד 1, ולו תיקון בן עמוד נוסף (להלן: "התקנון").
  • תקנון החברה והתיקון לו רצ"ב לבקשה ומסומן ב'
  • אין בתקנון החברה כל הוראה באשר לאופן קבלת החלטות בחברה, ומשכך יש לפנות אל החוק.
  • על פי הקבוע בסעיף 57(1) לחוק שינויים בתקנון החברה יש שיעשו על ידי האסיפה הכללית בלבד.
  • העמותה תטען כי דין בקשה למתן צו הקפאת הליכים אשר יש שתביא לשינויים מרחיקי לכת כדין שינוי תקנוני.
  • בנוסף, ובמצטבר, תטען העמותה כי הואיל קבלת הבקשה תשפיע באופן ממשי על קניינם של בעלי המניות, הרי שככל שהבקשה מוגשת בשם החברה (בשונה מבקשה המוגשת על ידי בעל מניות) יש לכל הפחות לכנס אסיפה בטרם תתקבל החלטה של החברה לפנות להליך של הקפאת הליכים.
  • העמותה תטען כי כל פרשנות ראויה של החוק לעניין האורגן המוסמך לבקש בשם החברה (בשונה מבעל מניות הרשאי להגיש בעצמו בקשה להקפאת הליכים), הינה כי האסיפה הכללית להיא האורגן המוסמך לשם קבלת ההחלטה אסטרטגית אשר יש לאפשר בעלי המניות, בעלי הקניין השיורי בחברה- ולהם בלבד- את זכות ההכרעה בה.
  • לחילופין בלבד, הרי שאף אם יש לפנות בהתאם לסעיף 49 לחוק, הרי שהחברה לא הציגה כל ישיבה דירקטוריון שהתקיימה בעניין ומכל מקום אין כל החלטה מחייבת של החברה לפנות בבקשה להקפאת ההליכים, ומכאן ובשל הגשתה בחוסר סמכות, דין הבקשה להימחק על אתר.
  • לכל אלו יש להוסיף את העובדה כי מר אמיר כבירי הבטיח למנהלי העמותה כי יעדכן אותם בכל צעד וכי לא יפנה לכל הליך של הקפאת הליכים מבלי לעדכן את חברי העמותה ולהתייעץ עימם.
  • התוצאה ידועה- מר כבירי פנה להליך ההרסני והבלתי הפיך ללא יידוע של העמותה ומקל וחומר ללא כל התייעצות עמה.
  • עם זאת, את התוצאה האפשרית ואת הנזק הבלתי הפיך- עוד ניתן למנוע.

לחילופי חילופין – זהות הנאמנים

  • למען הזהירות המופלגת ולחילופי חילופין בלבד, ככל שלא תתקבל בקשת העמותה להציל את החברה ולאפשר לה להציל את הנכס העיקרי שבידה- מקום בליגת העל של הכדורגל הישראלי- מגישה בזה העמותה את התנגדותה לזהות הנאמן המוצע על ידי החברה.
  • כידוע, קביעת זהות בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון הוא עניין קרדינאלי להליך כפי שמתאר את החשיבות האמורה פרופ' האן בספרו "דיני חדלות פירעון" [ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2009], בסעיף 8.2 בעמ' 282:

"לסוגיה זו השפעות רחבות על הליך חדלות הפירעון כולו. העמדה שתינקט בסוגיה זו,   תשפיע, בין במישרין ובין בעקיפין על יכולתם של נושים שונים לבטא את זכויותיהם בהליך, על נכונותם של מנהלים ובעלי מניות לנקוט בהליך של חדלות פירעון זה או אחר, על מידת האמון שירחשו צדדים מעורבים שונים להחלטות העסקיות והמשפטיות המתקבלות בהליך, על עמדות המיקוח היחסיות שיפגינו הצדדים המעורבים במשא ומתן לגיבוש תוכנית הבראה ועוד".

  • זאת ועוד, לשיטתו של האן, חשיבות יתר נודעת לעניין זה בעת מינוי של בעל תפקיד בהבראת חברה, שכן מדובר בהליך מורכב יותר שכרוך לרוב בניהול עסק פעיל המחייב פתרונות יצירתיים (שם בסעיף 8.3 בעמ' 282).
  • זאת ועוד, עסקינן במי שמוקנות לו סמכויות רחבות ובין אלה, ניהול החברה והפעלת עסקיה, בדיקת תביעות החוב, מימוש רכושה, ואלה מטילות עליו גם חובת אמון לכלל הנושים (ראה אלשיך ואורבך, "הקפאת הליכים הלכה למעשה" מהדורה שנייה (התשע"א-2010). מכך נגזרות גם החובה לנהוג בזהירות, בתום לב, ובאמון (אלשיך ואורבך, שם בעמ' 187-188).
  • בענייננו, מר כבירי, הוא אשר הביא את החברה למצבה הנוכחי כמי שניהל את החברה לבדו וכבעל השליטה הבלעדי בחברה, אשר אף ייתכן והביא את החברה לשוקת שבורה בהחלטתו לפנות בבקשה להקפאת הליכים, אינו יכול להמשיך ולהיות קשור במקבלי ההחלטות של החברה, אף לא באופן עקיף.
  • בנוסף, הנאמן המוצע מטעם כבירי, עו"ד שי בר – ניר המוערך, ממשרד עו"ד מ. פירון, לא גילה במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים את קשרי משרדו עם מי שעומד מאחורי חברת הנאמנות שא"ג חברה לנאמנות בע"מ ו/או את קשריה של האחרונה אל מר כבירי.
  • לא זאת אף זאת- אין בנמצא כל הודעה מטעם הנאמן המוצע על ידי המבקשת, כיצד אם בכלל מומנה הכנת הבקשה להקפאת הליכים ועל ידי מי, כיצד נוצרה הפנייה של המבקשת לעו"ד רון בר ניר ועל ידי מי הופנתה החברה אליו.
  • אף המשיבות 1 ו – 2 אשר הצטרפו לבקשה הודיעו כי יבקשו מינויו של נאמן נוסף וברי כי עצם העובדה שמר כבירי, אשר אין ספק לגבי היקף אחריותו למצבה הנוכחי של החברה, הוא אשר הציע את הנאמן מטעמו, מביא את הבקשה למינוי להפסל ולו בשל החשש כי תמשיך להתקיים זיקה בין הניהול הכושל עד כה, ולניהולה הכושל לאחר קבלת צו הקפאת ההליכים.
  • לראיה, החלטתו של מר כבירי להגיש את הבקשה להקפאת הליכים חרף העובדה כי הדבר יביא אוטומטית להפחתת הנקודות כמתואר ארוכות לעיל, ולחיסול הנכס היקר ביותר של החברה, אינו מעודד לגבי הבאות, בלשון המעטה.
  • אשר על כן, תבקש העמותה כי אם יתמנו נאמנים לחברה במסגרת צו הקפאת הליכים, זמני או קבוע, לא יהיה ביניהם עו"ד רוני בר ניר, מהנימוקים המובאים לעיל.

סיכום

  • ביהמ"ש הנכבד ניצב אל פני הכרעה גורלית אשר תשנה את חייהם של מאות אלפי אנשים במדינת ישראל, כאשר הכרעה לעבור אל מעבר לקו הקפאת ההליכים, הינה החלטה בלתי חוזרת, אשר עד שימוצו הליכי הגישור סביבה, הינה מנוגדת לתכלית החוק ולכוונת המחוקק.
  • המבקשת לא הצליחה לבסס תשתית ראייתית לנחיצות דחופה של צווי הגנה או נכסים שיש להגן עליהם במסגרת צו הקפאת ההליכים ולכן בית המשפט מתבקש להורות על הקפאת הליכים "דה פקטו" בליווי סעדים זמניים מכוח תקנות סדר הדין, ולמנוע הקפאה "דה יורה".
  • לחילופין בלבד מתבקש ביהמ"ש למחוק את הבקשה דנן בשל כך שהוגשה תוך חריגה מסמכות, בניגוד לעמדת בעלי המניות ואוהדי הקבוצה ובאופן שעלול להסב לקבוצה יותר נזק מתועלת, ולחילופי חילופין, ככל שיחליט ביהמ"ש על מינוי נאמן, למנות כמבוקש לעיל.
ברק טל-אור, עו"דב"כ העמותה
אייל ירקוני, עו"דב"כ העמותה

היום, ‏י"א כסלו תשע"ז, ‏11 דצמבר, 2016, תל אביב

נספח א

טבלת מיפוי נשייה

נספח ב

תקנון החברה