▪  ▪  ▪

ההגדרה חברה בע"מ,היא זו המעגנת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, בניגוד לשותפות , היא מכשיר קורץ עד מאד לביצוע פעולות  תרמיות מסוגים שונים. מדוע?

תביעה כנגד חברה בע"מ תהיה מוגשת רק כנגד החברה, ברם על-מנת להגיע לבעלים של החברה, קרי לבעלי המניות, יש צורך בהליך שנקרא בעגה המקצועית "הרמת מסך".

משמע, הרמת מסך הוא הליך בו מצליח הנושה לעבור את ה"מסך"  של החברה, ולהגיע לאדם עצמו שהקים את החברה מנהל ומפעיל את החברה לאחר הקמתה כדי לגבות את חובותיו. 

דרכי הפעולה לביצוע התרמית:  

השיטה די פשוטה- אדם חסר  אמצעים מבצע הקמת  חברה בע"מ( ההליך כולל חתימה על מסמכי יסוד שאחד מהם הינו הסכם המייסדים ). אותו אדם מבצע פעולות ונוטל התחייבויות על-ידי הקמת חברה בע"מ. את הנכסים השונים אותם קיבלה החברה תמורת אותן התחייבויות (מקרקעין כמו לדוגמא מגרשים ודירות ומיטלטלין כגון: ביגוד, ריהוט, בגדים, רהיטים ובעצם כל העולה על רוחו)- בפועל, הוא מעביר מהחברה בע"מ שאותה ביצע ע"י הליך הקמת חברה בע"מ, ו"מנכס" אותם לעצמו בדרכים אותן הוא מסתיר מנושיו, היינו מבצע מעיין הברחת נכסים. כשמבקשים הנושים להיפרע מהחברה, הם עומדים בפני שוקת שבורה. החברה אינה מחזיקה בנכסים, אותם הנכסים שמכרו הנושים לחברה ולא קיבלו עבורם תמורה, כבר עברו לצד שלישי, ואין לנושים אלו את היכולת לגבות את המגיע להם- לא בצורת תשלום ולא בצורת עיקול נכסים.
ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודדות עם תופעה הולכת וגדלה זו. לאחת מהן, המחוקק ניסה לתת דגש בחוק החברות (תשנ"ט 1999), נקראת הרמת מסך. ברם, מה שקרה בפועל, לובי של אנשי העסקים המובילים במשק- אשר חרדו לגורל החברות אותם מנהלים מחד ופעולות של הקמת עוד חברות בע"מ בעתיד מאידך, כאשר העומד בראש מעיינם היה ייקור פרמיות הביטוח למנהלים, ומהסיכון הנובע מאחזקת מניות בחברה בע"מ- הצליחו להביא לתיקון החוק. כאמור, בחוק בוצע תיקון (תיקון מס' 3 לחוק החברות), כאשר ביטל את סעיף 6(ב) ושלל מבית המשפט את הסמכות הכמעט בלתי מוגבלת להרים את מסך ההתאגדות.

יתרונותיהם של הבנקים:

הדרך האחרת להתמודדות עם קריסתן של חברות בע"מ, היא החתמת בעלי המניות על ערבות אישית. זוהי דרכם של  הגופים החזקים ביותר  בכלכלה – הבנקים. הבנק, אשר אינו מעוניין להיגרר להליכים משפטיים ולשכנע את בית המשפט להרים את המסך אל עבר בעלי המניות, מצליח, באמצעות כוחו בשוק, להחתים את בעל המניות בחברה פרטית על ערבות אישית לחובותיה של החברה- עליה וקוץ בה לאור השינוי- כל חברה בע"מ, נזכיר – בעירבון מוגבל – הופכת להיות חברה שאינה מוגבלת בעירבון, שכן בעל המניות חתום על ערבות לחובותיה ללא הגבלה בסכום (למעשה הבנק מחליט על מידת המוגבלות). דרך זו אומנם מחזקת את הבנק, אולם מחלישה את יתר הנושים, אשר אינם מחתימים את הבעלים על ערבות אישית.

לבנק יש יתרון רב על יתר הנושים – בכוחו לעקל רכוש של חייבים מבלי לבצע "הרמת מסך", מאידך ,יתר הנושים נשארים ללא כלום. כיום בעל עסק שמתמוטט, מאבד את כל רכושו הפרטי בעיקול עבור הבנק. המצב שנוצר בעת הנוכחית הוא שחברה בע"מ מתאימה רק למי שמחזיק את רכוש החברה בפועל. מי שברשותו רכוש פרטי עלול לאבד אותו אם העסק שלו, פרי כפיו, יתמוטט  : הקמת חברה בע"מ נועדה עבור אלו שברשותם רכוש אותו הם מעוניינים להשקיע בדרך של סיכוי/סיכון ולא לבעל עסק פרטי המסכן את רכושו הפרטי.

הפתרון המוצע- החזרת עטרה ליושנה, החזרת מעמדן של החברות בע"מ כגופים שכדאי להתעסק עמם במקום גופים שיש להיזהר מהם, זאת בדרך של תיקון חקיקתי אשר:

 1.  יאסור על קבלת ערבויות אישיות מבעלי מניות ו/או צדדים שלישיים אחרים לחברה בע"מ.

2. במקביל חיקוק בעל סנקציית הרמת המסך אשר יחייב כל חברה בע"מ להיות בכל רגע נתון בעלת הון עצמי של לא פחות משליש מהיקף ההתחייבויות של החברה. 

תיקון זה של החוק יאפשר למעשה היווצרות של מעמד עסקי יציב ובריא במדינה- כל הגופים ובפרט הבנקים יפעלו מול חברות בע"מ  תוך תמחור סיכון ידוע מראש, אולם מבלי להשאיר בעלי חברות עם בתים הרוסים וממוטטים כללית  הנמצאים בהליך פשיטת רגל אישית. אלו אשר אין בידם הון עצמי, יפעלו באופן מחושב יותר וזהיר תוך התנהלות מסוכנת פחות, ובמקרה של עוקץ, ניתן יהיה להגיע בקלות אל רכושם הפרטי מבלי להזדקק להרמת המסך.

*אין באמור לעיל ובאתר Yarkonylaw משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

The post תרמיות בחברה בע״מ appeared first on ירקוני | 03-5102710.

מעסיקים רבים בוחרים בשיטות מעקב שונות ומתוחכמות בכדי לעקוב אחר עובדיהם. בעקבות התפתחות שוק העבודה ניכרת עליה בהשקעת המשאבים בניהול המידע של מקום העבודה המאפשר למדוד את כל פעולות העובד.

מתעוררת השאלה היכן עובר קו הגבול ומתי הינו הופל לפגיע בפרטיות העובד?

הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר נמנית עם זכויות היסוד של האדם באמנות בינלאומיות ובחוקות מדינתיות רבות ברחבי הגלובוס. עיגון נוסף ניתן למצוא בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. הזכות לפרטיות היא מהחשובות שבזכויות האדם. זכות זו היא אחת החירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי מודרני.

אולם, יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק אשר משקפת את כוחו של המעסיק להכניס שינויים כגון ניוד עובדים ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד, קביעת חלוקת עבודה שונה וכיוצא בזה. הפררוגטיבה ניהולית מייצגת את אינטרס המעסיק כאינטרס לגיטימי לכל הדעות אלא שלעומתו קיים אינטרס נוסף, הוא אינטרס העובד, אשר לגביו יש לתת את הדעת. העובד אינו כלי משחק על לוח השחמט. עובד הוא בשר ודם, הוא צד לחוזה עבודה, הוא נשכר לביצוע תפקידיו בשורות המעסיק. כמו למעסיק, כך גם לעובד, יש אינטרסים הן כעובד והן כאדם. העובד מעמיד את כישוריו, ידיעותיו ומיומנותו לרשות המעסיק וקיים לו אינטרס שהמעסיק  יעשה שימוש בכל יכולותיו וחזקותיו.

בעת הנוכחית, עם קדמת הטכנולוגיה ומנגד חובת הגילוי ההולכת ומתרחבת, קשה לעובד מן השורה לשמור על פרטיותו. הדבר הופך לבלתי אפשרי לאור חובות הגילוי המוטלות עליו מכח חיקוק, הסכמים או הסדרים קיבוציים, חוזה עבודה אישי וחובת הנאמנות המאפיינת יחדי עובד- מעביד. מכאן שעל-מנת להגן על הפרטיות, המעוגנת כיום בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש להקפיד על חסיונו של מידע אישי שצריך וניתן לשמור עליו, וזאת בכדי לנמוע את זליגתו לגופים שלישיים העשויים להפיק תועלת מאותו מידע.

הזכות לפרטיות תלויה בערכי הקהילה כקבוצה מגובשת וכחברה. היחס בין המשפט לבין הזכות לפרטיות, לבין החברה הוא יחס דינמי ומורכב.

העובד, ככל שתגבר מודעותו בנושא סוגיות המעקב של מעסיקו, ילמד כיצד לכלכל את צעדיו בהתאם. ניתן להעלות פתרונות יצירתיים כגון הקצרת שתי תיבות דוא"ל, שהאחת פרטית  החסינה מנקודת מבטו של המעסיק והשנייה למטרת עבודה-גרידא. כמו כן יש לשתף את העובד בבחירת  מדיוניות המעקב במקום העבודה באופן אקטיבי בכדי לצמצם את פערי הכוחות המובנים שבין המעסיק לעובד.

סוגיית הפרטיות במקום העבודה חשובה לא רק לאיכות החיים של העובדים. היא הכרחית גם כאשר העובדים שבים לבתיהם ופונים לעיסוקיהם האחרים בשקט ובשלבה, ללא מבט עוקב, ונושאים עימם את הביטחון שהמדינה הדמוקרטית חייבת לאזרחיה, הביטחון שלא המעסיק או המדינה או כל גורם אחר שקובע את גורלם, אלא הם עצמם!

החוק המרכזי בעניינו דנן הינו : חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. כאמור  החוק המרכזי המסדיר את סוגיית הזכות לפרטיות בישראל. החוק חל על כל תחומי הגנת הפרטיות, ונוגע לתחומי משפט שונים כך גם מעקב עובדים . החוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות ובאילו מצבים היא מוצדקת.

בית הדין הארצי לעבודה קבע בעניין איסקוב נ'  מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח' בפסק דין תקדימי, שבו הוא מגן על זכות העובדים לפרטיות במקום העבודה, כי מעסיק לא רשאי לנטר את תכתובותיהם של עובדיו בדוא"ל. בית הדין פסק מס'  עקרונות יסוד מנחים בנוגע לשימוש של העובד במחשב ובתכתובת האימייל במקום העבודה, ובנוגע למעקב ולחדירה של המעסיק לתכתובת האימייל של העובד.

"הצורך בהגנה על זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, לרבות פרטיותו במסגרת שימוש במחשב ובטכנולוגיות תקשורת ומידע, נובע בעיקרו מפערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה; מן ההכרה במציאות שלפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, ולעתים אף משעות היממה; מעירוב התחומים וטשטוש האבחנה, הפושט והולך, בין חיי העובד בעבודה ומחוצה לה; ומטיבם של יחסי העבודה המושתתים על אמון הדדי ועל תפקוד העובד במסגרתם. בתוך כך, נדרשת הגנה על פרטיות העובד במקום העבודה, אף כמחסום מפני פגיעה בזכות לשוויון והגנה מפני אפליה מטעמים פסולים", קבע בית הדין.

להלן המלצותינו בהתאם לפסק הדין התקדימי איסקוב נ'  מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח':

• על המעביד לפרט באופן ברור וחד משמעי את נהלי מקום העבודה בנוגע לשימוש בטכנולוגיות מידע כגון שימוש באינטרנט , דיסק און קי, חיבור לש מכשירים סלולרים למחשבי החברה וכו'
• בנוסף יש להבהיר לעובדים כי ייתכן וייעשה שימוש במידע שיימצא .
• יש לפרט לעובדי החברה באילו מקרים כן ניתן לבצע ניטור כללי ומעקב נקודתי לאחר העובד (חשש רציני לפעילות בלתי חוקית או פלילית מצד העובד).
• לסבר את אוזניהם של העובד והדגיש זאת כי ייתכנו פעולות מעקב ספציפיות לאחר  העובד במחשבי החברה .
• יש לפרט לכלל העובדים את הפעולות והשימוש באמצעים הטכנולוגיים לטובת המעקב והניטור.
• כמו כן, יש ליידע צדדי ג' אשר יכולים להיות מושעים מהניטור שיבוצע  על העובדים

**אין באמור לעיל ובאתר Yarkonylaw משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

2\4\3\343

The post האם מעקב אחר העובד מהווה פגיעה בפרטיותו או שהינו צורך עסקי לגיטימי של המעביד? appeared first on ירקוני | 03-5102710.